101
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ח. גם התחלת מצוה נחשבת לעשייה
מן הענינים המופלאים אשר בפירוש רש"י:
רש"י בוחר בניסוח ,,שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה", בדומה למדרש תנחומא, ואילו בגמרא נאמר ,מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו".
הסיבה הפשוטה לכך שרש"י מביא את לשון המדרש ולא את לשון הגמרא היא, שבגמרא אין מדובר על הפסוק ,כל המצוה" ואין מוזכרת כלל ,,מצוה", אלא ,כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מעלה עליו הכתוב...". ואילו במדרש מוזכרת המילה ,מצוה" והדברים נאמרים בקשר לפסוק זה, וכיון שרש"י מבאר פסוק זה אודות המצוות של דור הנכנסים לארץ, הוא מביא את לשון המדרש.
ולגבי הסיבה לכך, שדוקא הניסוח ,נקראת על שם הגומרה", כבמדרש, מתאים לפשוטו של מקרא, ולא הניסוח שבגמרא ,כאילו עשאו" יש לומר, שבעניננו, גם אם ,נקראת המצוה... על שם הגומרה" אי אפשר לומר, בפשטות, שזהו ,,כאילו עשאו"" - שזה בדיוק כאילו הוא עשה את המצוה, ואין לאחר שום קשר לכך.
במילים אחרות: יש בכך שני פרטים - ,נקראת המצוה... על שם הגומרה"
- מצד הגומר בלבד. ואילו על המתחיל חלה אמנם החובה להשלים את המצוה*, א גם התחלת המצוה נחשבת לגביו, במיוחד אם לא גמר אותה מתוך אונס*.
מכך מובן למעשה: מהניסוח ,אם התחלת במצוה. גמור אותה", מובן, שמהפסוק ,כל המצוה" לומדים רק את החובה להשלים מצוה שהתחילו בה, אך אין ללמוד מכך שלא להתחיל בכלל במצוה, אם אי אפשר לעשות את כולה.
לפי זה מובנים בפשטות* דברי
הערות
- 3. ועפמ"ש בשו"ת שב יעקב שם מובן מה שבגמרא הדיוק ,כאילו עשאו", כי גם בלא משה הוי מתקיים המצוה. ואדרבה הניחו לו למשה.
- 2. עקב גב שיחות 4
- 4. בפרש"י מטות לא, ו: אמר הקב"ה מי שהתחיל במצוה שהרג כזבי בת צור יגמור. אבל שם אי"ז אותה המצוה ולכן אינו בגדר חיוב, כי כאשר הרג פינחס את זמרי לא הי' מצוה להרוג המדינים ולהעיר גם מפרש"י בלק כה, ז: קריינא דאיגרתא כו' - אבל לכאורה אינו כנדו"ד.
- 5. בגו"א כאן: ,,והטעם כי בגמר המצוה המצוה נעשית כמו מי שבנה בית שבגמר הבנין אז נקראת בית וקודם גמר אין שם מצוה עליו ולפיכך אומרים לו גמור המצוה כו' ולא אמרינן רק דומיא דקבורה ואין המצוה רק הקבורה ולא העלאה כו'". ומדבריו משמע שזה שאומרים לו גמור הוא מצד המצוה, ולפני הגמר אי"ז בגדר מצוה כלל - והיינו בדברים שעיקר המצוה הוא לא הפעולה כ"א הנפעל.
- 5. אבל: א) מלשון רש"י ,,אם התחלת במצוה" משמע בכל מצוה איזו שתהי'. ב) סו"ס הרי כתב רש"י הטעם ,שאינה נקראת המצוה אלא ע"ש הגומרה" ומשמע שגם התחלת הפעולה היא (בגדר) מצוה. ג) בנדון דמשה שהביא רש"י, הדיוק בהכתוב הוא ,ואת עצמות יוסף אשר העלו בנ"י", דגם ההעלאה נקראת על שמם (ולא רק הקבורה), אף שלדבריו אין בזה מצוה (ולהעיר מהגי' בדפוס א' הנ"ל הערה 13). ולהעיר שיוסף השביע אותם ,והעליתם את עצמותי" בס"פ ויחי ובר"פ בשלח. וראה חרדים הנ"ל. לקמן בפנים ס"י.
- 6. ראה חרדים שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.