100
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכך הוכחה ממשה - ולא את הענין של ,מורידין אותו...", ואת ההוכחה מיהודה, כדלעיל - כי כאן אין חשובה החומרה של אי השלמת מצוה מותחלת, אלא חשוב ש,נקראת... על שם הגומרה", על שם הדור שנכנס לארץ, אף כאשר מי שהתחיל לא זכה להשלים מתוך אונס.
זל פירוש רש"י מכוון רק לגבי גומר המצוה, ולא לגבי חוב של המתחיל
לפי כל האמור לעיל יתורץ קושי נוסף. על פירוש רש"י: לכאורה, אין תחילת דבריו כסופם - בתחילת פירושו, ממדרש אגדה, אומר רש"י ,אם התחלת במצוה גמור אותה", כלומר, זוהי חובה ומצוה, ואילו בהמשך הוא אומר ,שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה", כלומר, זהו ענין של כדאיות בלבד - כדי שהמצוה תיקרא על שמו. ואם לא אכפת לו שהמצוה לא תיקרא על שמו אין הכרח להשלימה לכאורה.
אך לפי האמור לעיל, שהמשך דברי רש"י, ,שאינה נקראת...", באים להסביר רק את הקשר לעניננו, הרי הדבר מובן: על מתחיל המצוה אכן חלה החובה'* לסיימה, אך כוונת פירוש
עקב ג
רש"י זה היא להדגיש את החידוש של גומר המצוה, שלמרות שהמתחיל לא יכול היה לגמור את המצוה מתוך אונס, כבעניננו* לגבי אלו אשר לא נכנסו לארץ ישראל עקב גזירת הקדוש-ברוך-הוא, = ובדומה למשה רבינו - למרות זאת נחשבת המצוה רק על שם הגומר.
הערות
- 1. משא"כ בירושלמי (פסחים פ"י ה"ה. ספ"א דר"ה) מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק - שי"ל שהכוונה שם הוא לא מצד החיוב על הגברא, אלא מצד החפצא. דכיוון שבזמן זה הותחלה המצוה אומרים לו מרק לגומרה בזמן זה. ובפרט שלא הובא שם הטעם ,,שאינה נקראת אלא
- 2. ע"ש הגומרה". וכדמוכח ביותר בר"ה שם - לדחות נמי שבת בהבהוב, והרי שם אינו נוגע להגברא שהוא ימשיך ויגמור.
- 2. בשו"ת שב יעקב ח"ב חחו"מ סי"ג (הובא חלקה בפתחי תשובה לחו"מ סקפ"ה סוסק"ג) דזה שנקראת ע"ש גומרה הוא דוקא כאשר גם הגומרה הי' מתחיל המצוה אי לאו שקדם המתחיל, וכנדון עצמות יוסף דגם בנ"י היו מעלים ממצרים (וכבסוטה שם שאמרו הניחו לו כבודו בגדולים). אבל כאשר המתחיל הוא שנתעורר בזה ואחר לא הי" מתעורר בזה, בזה נקראת המצוה ע"ש המתחיל. ובזה מתרץ הסתירה למדרש תהלים מזמור ל' בתחלתו (ויל"ש שם). אבל בפרש"י שלא הובא זה כלל (גם לא ברמז) דגם האחרים היו יכולים לטפל (ובפרט שבתנחומא (מקור פרש"י) לא נאמר הא דסוטה הנ"ל כ"א מפורש ,כל העם עוסקין בבזה ומשה ה" מטפל בעצמות יוסף"), מוכח שנקראת המצוה על שם הגומרה בכל אופן, גם אם הגומר ה" בידו להתחיל ובכוונה לא התחיל, או שרק המתחיל נתעורר ע"ז.
- 4. והסתירה למדרש תהלים שם י"ל, שכמה דרגות ב,נקראת ע"ש", ובגומרה החידוש שאינה נקראת אלא על שם הגומרה. ולהעיר מפרש"י נשא (ז, א) שהביא ,מסר נפשו עליו .. נקראת על שמו", כבתנחומא שם. מכילתא בשלח טו, א*. ועוד (ועד"ז בפרש"י ויקהל לז, א). ולא כבמדרש תהלים הנ"ל. וראה גם הקדמת החרדים תנאי המצות, התנאי החמישי (הובא בשל"ה רמ, ריש ע"א).
- 5. *) וראה אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתקלא ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.