96

השאלה: מדוע אין רש"י מפרש את המילים = ,כל המצוה", כמפרשים אחרים"", שהן מכוונות לנאמר בפסוקים הקודמים' ,,פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמוד... ולא תביא תועבה אל ביתך..." - איסור עבודה זרה - ולכן (כיון שמדובר במצוה אחת '2) אומרת התורה ,המצוה" בלשון יחיד; ומצד שני נאמר על כך ,כל" ונקראת גם ,מצוה" באופן סתמי, כפי שפירש רש"י לפני כן5: ,שקולה עבודת אלילים כנגד כל המצוות כולן, והנזהר בה כשומר את כולן", ולפי זה מובנת הלשון ,כל המצוה", בה"א

9 ראה ל"ת וספר הליקוטים להאריו"ל עה"פ. ולהעיר מלקח טוב ורבינו בחיי עה"פ. ש"ך עה"ת ד"ה עוד כל בסופו. ובחזקוני ,אלא תחמוד קאי" ובפענח רזא: רמז לך שהעובר על חרם כאלו עבר על כל המצות כו'. וראה לקמן הערה 21.

0) ז, בה"ו.

21) אבל להעיר ש(בדרך ההלכה) נמנו - מיוסד בפסוקים הנ"ל ב' מצות ל"ת (סהמ"צ להרמב"ם ל"ת כב, כה. חינוך מצוה תכח תכט) ,לא ליהנות בתכשיטין שיקשטו בהן לע"ז כו' לא תחמוד כסף וזהב. עליהם" (ל"ת כב). ,מחבר דבר מע"ז אל ממוננו אבל נרחיק ממנה כו' ולא תביא תועבה אל ביתך" (ל"ת כה). ולהעיר שבל"ת וספר הליקוטים שם הובאו הכתובים ,פסילי אלקיהם תשרפון באש ולא תביא תועבה וכו' לו"א אם תשקצנו ותתעבנו כל המצוה תשמרון מעלה כו'". ובלק"ט ,מלמד ששקולה נתיצת ע"ז כנגד כל המצוה", ובבחיי ,כל המשקץ כו'".

ובפשטות כל המצות השייכות לאיסור ע"ז קורא ,כל המצוה" - לשון יחיד.

2) משפטים כג, יג. וראה פרש"י שלח טו, כג (וראה שם כב ד"ה וכי תשגו וגו'). פרש"י ראה יא, כח.

3) שי"ל הכוונה לכל פרטי המצות השייכות לע"ז - ראה לעיל הערה 21.

עקב ג

הידיעה - המצוה שעליה מדובר בפסוקים הסמוכים'.

ההסבר לכך הוא: בפסוקים הקודמים אומר משה לישראל, שהם יקבלו את ארץ ישראל ,,ונתן מלכיהם בידך"5, ומזהירם ש,,פסילי אלהיהם תשרפון... ולא תביא תועבה... ". כלומר, איך להזהר לאחר הכניסה והכיבוש של ארץ ישראל.

לכן אין סביר לומר שבמילים ,כל המצוה" הכוונה היא לציווי הקודם אודות ,,פסילי אלהיהם תשרפון... ולא תביא תועבה..." - כי בפסוק זה (,,כל המצוה...") נאמר בהמשך ,למען תחיון... ובאתם*? וירשתם את הארץ", שעל ידי ,תשמרון לעשות" ,כל המצוה" יזכו מאוחר יותר להיכנס ולרשת את ארץ ישראל, ואילו הציוויים שלפני כן אמורים לגבי התקופה שלאחר ,באתם וירשתם את הארץ". (אם כי ניתן לומר בדוחק, שהכוונה בכך היא לאיסור עבודה זרה בכלל, ולאו דוקא לאחר הכניסה לארץ?).