95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ואם כן, נשארת הקושיה בעינה: מהו הקושי במילים ,כל המצוה" המוזכרות בפרשתנו, אשר משום כך מסבירם רש"י, באמרו ,כפשוטו", ואף מביא פירוש נוסף ממדרש אגדה?
ב. הדטקים בלשון רש"י בפירוש השני
בפירוש שמביא ממדרש אגדה בהרחבה - ,,אם התחלת במצוה גמור1! אותה, שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה, שנאמר"': ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה'' וגמרוה ישראל - נקראת על שמם" - יש להבין מספר דיוקים בלשון רש"י. ומהם:
א) לכאורה, די בתחילת הפירוש, ,אם התחלת במצוה גמור אותה" כדי להסביר את הביטוי ,כל המצוה". ומדוע חשוב ההמשך ,,שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה..."+%?
ב) ובמיוחד - לשם מה יש צורך בהוכחה לכך, ממשה ,שנאמר ואת עצמות יוסף... "?
ג) אם ברצון רש"י להביא הוכחה המדגישה את החומרה של אי השלמת
מצוה, מתאים יותר היה להביא את ההוכחה שממנה לומדים חז"ל בגמרא5 ובמדרש>, שהמתחיל במצוה ואינו גומרה ,,מורידין אותו מגדולתו", ויותר מכך, ,,קובר..." - הוכחה מיהודה?
ד) מהי משמעות דברי רש"י ,אלא לפי שלא הספיק לגומרה"?י - הרי רש"י רוצה להסיק ש,נקראת על שם גומרה", ומדוע חשוב לציין מדוע לא גמר משה את המצוה?
מכך שרש"י מוסיף את המילים ,לא הספיק..." מובן שחשוב האופן שבו הוא לא גמר את המצוה, כי הדבר לא היה תלוי בו, אלא מתוך אונס - ,לא הספיק"*ו.
ג. = ,כל המצוה" לפי רש"י אינו מכוון לאיסור ע"ז שבפסוקים הקודמים
כדי להבין זאת יש להקדים את
הערות
- 1. בדפוס ב' דרש"י: גומרה כלומר גמור אותה שאינה כו'.
- 2. יהושע כד, לב.
- 3. בדפוס ראשון דרש"י: לקברן הוא וקברום ישראל.
- 4. והרי אין דרכו של רש"י בפירושו עה"ת לפרש טעמי המצות.
- 5. עקב גב שיחות 101
- 5. סוטה יג, ב.
- 6. תנחומא שם. ב"ר פפ"ה, ג. דב"ר פ"ח, ד.
- 7. ובתנחומא הוא בשינוי לשון, ראה הערה הבאה.
- 8. עפ"ז צע"ג מ"ש במשכיל לדוד כאן ד,לא מקרי אנוס כיון דגלי קרא שלולא מעשה דמי מריבה הי' נכנס כו' ובה"ג לא מקרי אונס כו" - דהרי ברש"י מפורש ,שלא הספיק לגומרה", שמדגיש שאי"ז באשמתו, משא"כ בתנחומא ,,נסתלק משה במדבר ולא נכנס לארץ" שהי' אפ"ל בדוחק שמרומז בזה שזה הי' מצד גזירת הקב"ה שנגרמה ע"י מעשיו, וכמו שכתב בב"ר שם ,לפי שנגזר עליו שלא יכנס לארץ". ובדב"ר שם ,וְע"י שלא הכניסן לא"י כו'".
- 10. ובמה שהקשה דהא קי"ל אם חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעלה ע"ה כאילו עשאה - ראה לקמן סוף הערה 42.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.