94
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
עקב ב
א. פירוש רש"י ל,בל המצוה"
בפסוק' ,כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות..." מצטט רש"י את המילים ,כל המצוה" ומפרש: כפשוטו, ומדרש אגדה? אם התחלת במצוה גמור אותה... (כדלהלן בסעיף ב').
מהו הקושי בפירוש הראשון - ,כפשוטו" - אשר משום כך צריך רש"י להביא פירוש שני ואף מ,,מדרש אגדה"?
מפרשי רש"יי מסבירים, שבפסוק זה יש קושי בביטוי ,כל המצוה", כי המילה ,,מצוה" היא בלשון יחיד - מצוה אחת, והמשמעות של המילה ,כל" היא - כל המצוות,
ואם כך, משמעות הביטוי ,כל המצוה" כאן אינו ,כל המצוות", אלא ,כל מצוה". אך עדיין אין מובן: לפי זה לא היה צריך להיאמר ,כל המצוה", אלא ,כל מצוה", ללא הי?
לכן אומר רש"י - ,,כפשוטו, ומדרש אגדה...": לולא הקושי שבפירוש הראשון, ,כפשוטו", הרי זהו הפירוש הראשון והעיקרי בפשוטו של מקרא. אך כדי לתרץ את השאלה הנ"ל, מביא רש"י פירוש שני, ממדרש אגדה - ,אם
התחלת במצוה גמור אותה" - שלפי פירוש זה אכן מדובר בפסוק על מצוה אחת, ומשמעות הביטוי ,כל המצוה" היא, שצריך לקיים את המצוה כולה', ולא חלק ממנה בלבד.
אך אין לומר שכוונת רש"י להשיב על הקושי שלעיל, כי% ביטוי זהה - ,כל המצוה" - כבר כתוב לפני כן בחומש?, ורש"י אינו מסבירו שם'. הכרחי לומר, שאין זה קושי אצל רש"י?, כי לפי רש"י גם הביטוי ,כל המצוה" יכול להיאמר במשמעות של - כל המצוות''.
הערות
- 1. פרשתנו ח, א.
- 2. תנחומא עה"פ ו (בשינוי לשון).
- 3. ראה רע"ב, גו"א ומשכיל לדוד. ועוד. 4 ע"ד - לפני זה: כל חולי (ז, טו).
- 6. בבאר מים חיים ושפ"ח - שהוא מלשון כלה, ויכל, לגומרה. וכן משמע מדב"ר פ"ח, ד: למי שממציא אותן מנין שנאמר כל המצוה מהו כל המצוה עד שתכלה כל המצות. ראה מת"כ שם (ובדברים רבה ירושלים תשכ"ד ,עד שתכלה כל המצוה"). אבל רש"י לא מוציא תיבת ,כל" ממשמעותה, ובפשטות פירוש ,כל המצוה" היינו שיעשה כולה. וכ"מ מתנחומא שם ,הוי גומר את כולה". וראה בחיי כאן: ובמדרש אלה הדברים רבה כל המצוה כלה מצוה עד שתכלה כל המצוה ובאור זה כו' ועוד דרשו כו' - ע"ד ל' רש"י שלפנינו.
- 6. ומ"ש בגו"א כאן ,ואין לומר דלכך כתב המצוה דקאי על כל התורה כולה כו' לא שייך כו' היום דלא נצטוו באותו יום בכל התורה" - ראה לקמן בפנים ס"ד.
- 7. ואתחנן ה, כח. ו, כה.
- 8. וכן לקמן עקב יא, ח. כב. ראה טו, ה. שופטים יט, ט. תבא כז, א (וראה גם וילך לא, ה). ואולי יש לחלק דברוב מהנ"ל (לבד דעקב יא, ח. ותבוא שם) נאמר ,המצוה הזאת".
- 9. ולהעיר מפרש"י ויצא לא, יג ,,דרך המקראות לדבר כן".
- 0. ברא"ם: ששם מצוה הוא שם המין וכאילו אמר כל המצות. וראה דבק טוב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ט ע' 94
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.