89

שיחה א

א. דברי רש"י והמדרש על ה,מצוות הקלות"

על המילים ,והיה עקב תשמעון" מפרש רש"י: ,,אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון". המקור לפירוש זה הוא במדרש תנחומא', אך שם הלשון שונה: ,,מצות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן"?.

צריך להבין: לפי פירושו של רש"י ,שאדם דש בעקביו" - ,דורך" על המצוות ומזלזל בהן3 - מובן כיצד מתבטא הענין במילה ,עקב", כי ה,/דישה" נעשית ,בעקביו". אבל לפי פירוש המדרש ,,שמשליכין אותו תחת עקביהן" אין מובן, לפי הפשט: מהו הקשר שבין השלכת המצוות - אי קיומן - דוקא ל,תחת עקביהן"? אם אין מקיימים את המצוות הקלות, הרי שמשליכין אותן לגמרי החוצה, ולא רק ,תחת עקביהן".

ב. דברי דוד המלך בהמשך נאמר במדרש, שזה מה

שאומר דוד המלך* ,,למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני": דוד אומר, שאין הוא ירא ,,מן מצוות החמורות שבתורה", אלא ,,מן מצוות הקלות, שמא עברתי על אחת מהן אם עשיתי אם לא עשיתי מפני שהיתה קלה, ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה".

לא מובן: בודאי נזהר דוד המלך בקיום כל המצוות, כולל המצוות הקלות, כפי שהמדרש מביא מיד לאחר-מכן, ובהמשך* לדרשה שלעיל, שכוונת דוד המלך" באומרו ,,גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" היא ל,מצוות הקלות" (והמילים ,,עקב רב" רומזות, כהמשך דברי המדרש, לפסוק? ,מה רב טובך אשר צפנת...", שזהו ,שכרן של מצוות קלות") - וביודעו ש,עבדך נזהר בהם", מדוע אמר דוד המלך ,,אני מתיירא מן מצוות הקלות"*?

ג. צריך לקיים את הענינים לפי הסדר

הסבר הדברים הוא:

אין מדובר במדרש על מי שסובר שאין צריך להזהר, ח"ו, בקיום המצוות