87

צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה" = ,במלך שהשלום שלו"*: האחדות והשלום יכולים לשרור בין כל בנות ירושלים באמצעות ,,צאינה וראינה... במלך שלמה", כאשר הענין קשור ל,מלך שהשלום שלו", המשכין שלום בין כל בנות ירושלים.

ואחדות זו קיימת בשני אופנים"?: (א) מצד הנקודה הפנימית שבהן מורגש שהן מלכתחילה מציאות אחת, של ,בנות ירושלים", ללא שום הבדלים, (ב) אפילו מצד המעלות הפרטיות שבהן, שאין דעותיהן... שוות"*, גם בזה שוררים ביניהן שלום ואחדות.

וזהו ההבדל בין המשנה לבין הברייתא: במשנה מדובר על כלל בנות ירושלים, היותן מציאות אחת, ובברייתא, ששם מפורטים ההבדלים שביניהן, מורגש שהשלום והאחדות שביניהן לא הי עקב התבטלות המעלות הפרטיות שלהן, במדה שלא יורגשו, אלא אדרבה: בלי להתחשב בהבדלים הגלויים שבין המעלות השונות של בנות ירושלים, שנאמרו על ידן בפירוש, הן יצאו ביחד במחול אחד, בשלום ובאחדות.

ובכך מוסבר מדוע מביאה הגמרא כהמשך לברייתא זו את המאמר ,עתיד הקדוש-ברוך-הוא לעשות מחול לצדיקים... וכל אחד ואחד מראה

ט"ו באב שיחות -

באצבעו...", שמשמעותו היא, שכל צדיק ,יראה" על הקדוש-ברוך-הוא באצבעו שלו, בהתאם לדרגתו ואופן השגתו שלו'*, אך יחד עם זאת הם היו אז מאוחדים כולם במחול אחד.

שני אופנים באחדות שבאה מן השוני

ביתר פירוט, נכללים באופן השני של שלום ואחדות (השוררים גם מצד הפרטים השונים) שני אופנים, שבעניננו, השלום שבין הצדיקים, הם:

א) למרות שכל צדיק שונה מרעהו בעבודתו הרוחנית ובדרגתו, בכל זאת, כיון שהקדועדברוך הוא ,,יושב ביניהם", הרי הוא ,,עושה שלום במרומיו" ביניהם, שהרי כל הבדלי המדרגות אינם סותרים זה לזה כלפיו, ומביא לכך שכל הצדיקים, עם ההבדלים שביניהם, יהיו מאוחדים במחול אחד.

ב) יש השפעה הדדית בין צדיק אחד לרעהו, כל אחד משפיע מעבודתו ומדרגתו לאחר, עד אשר ישנה ,התכללות" והתאחדות גמורה בין כל הדרגות השונות של הצדיקים.

וזהו חידושו של רש"י: ,כל אחד ואחד מראה באצבעו ואומר זה ה'...". כלומר, כל צדיק ,יאמר" ישפיע - על הצדיקים האחרים\י שבמחול, מעבודתו ומדרגתו שלו.