70
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
56 לקוטי ניחמתנו" רק במאורע השני, ולא בראשון?
ח) ,בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו" - מהו כפל (כל) הלשון*:? ומהו הדיוק ש, בלשון הזה אמרו לו"?
המהרש"א" אומר על שאלות ז' וח ,כפלו הדברים על שם שני המעשים שזכר". אך תשובתו דורשת הסבר: ,שני המעשים" היו בהפסק של זמן ומקום? - הראשון ארע כשה ,מהלכין בדרך" לרומי, והשני ,שוב" כש,,היו עולין לירושלים" - וכיצד הם נענים בתשובה אחת?
ד. ההסבר הפשוט: שיטת ר"ע - ראיית הטוב שבדבר
בפשטות ניתן להסביר, שבשני המאורעות נראית נקודה משותפת שבשיטתם של ר"ג, ראב"ע ור"י ובשיטתו של ר"ע מן הצד השני: ר"ג וראב"ע ור"י ראו את השלילי שבמאורע, ור"ע ראה את הטוב שיצא מכך, = בעקביות לשיטתו, כדבריו במקום אחר< ,לעולם יהא אדם רגיל
שבת נחמו
לומר כל דעביד רחמנא לטב עבירד", וכפי שהגמרא מספרת שכך היתה דרכו בפועל?3.
לפי זה ניתן להסביר, שהגמרא מביאה את שני המאורעות ביחד, למרות שארעו בזמנים ומקומות שונים, לא מפני שארעו לאותם תנאים, אלא בגלל הנקודה המשותפת בשיטת ר"ע בשניהם - לראות בהווה את הטוב שיצא מכל דבר מאוחר יותר.
ה. הקש'יים בהסבר זה אך לפי האמור יש להבין:
א) מהו החידוש בשיטת ר"ע בכל אחד מן המאורעות הנ"ל ומה בכלל החידוש בשניהם בענין ,לומר כל דעביד רחמנא לטב עביר"?
ב) ,,לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד" הוא כלל שאין בו מחלוקת, וכך נפסק בשו"ע':, ואין מסתבר שר"ג וראב"ע ור"י יחלקו עליו?י. במיוחד, שגם כאשר אמרו
הערות
- 6. בספרי ,ובלשון הזה אמרו לו עקיבא עקיבא נחמתנו". אבל בילקוט שם (שהוא קרוב ללשון הספרי): עקיבא נחמתנו נחמתנו. ובאיכ"ר שם: עקיבא נחמתנו תתנחם ברגלי מבשר. וראה ר"ה (כה, א) בענין אחר ,,בלשון הזה אמר לו (ר"י) עקיבא נחמתני נחמתני".
- 7. וכ"ה בעקידה ריש פרשתנו (שער פ"ח).
- 8. וכהלשון ,שוב פעם אחת" (ועד"ז בספרי וילקוט). ובאיכ"ר ,פעם אחרת".
- 9. ברכות ס, סע"ב.
- 0. ועפ"ז י"ל לכאורה שזהו גם לשיטתו בסנהדרין שם דר"ע משחק.
- 1. טושו"ע או"ח סו"ס ר"ל.
- 2. וגם נשנית שם ,משום רבי מאיר". אבל להעיר שהרמב"ם לא הביאו בהלכות ברכות. ובפי' המשניות ברכות שם (נד, א) מפרש זה (,וכמו שהיו אומרים החכמים ברוב דבריהם כל מה דעביד מן שמיא לטב כו'") בחייב אדם לברך על הרעה (וי"ל דמקורו מזה שבגמרא הובא זה כהמשך לה"ל). [אבל בטושו"ע הוא ענין בפ"ע ,דין קצת ברכות פרטיות" (הכותרת בשו"ע)]. ועפ"ז אולי נרמז בלשונו בהלכות ברכות פ"י ה"ג ,שאפילו בעת שייצר לו יודה וישבח בשמחה". משא"כ בטושו"ע סי' רכב ס"ג. ודוחק. וראה לשון הרמב"ם ספ"י שם. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.