62
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
בעונש ובבזיון שזה בגלל הנערה.
ואילו לדעת הרמב"ם, הקנס הוא גם בענינים שאין להם כלל קשר* לרשע - לנערה*י.
וזה קשור למשמעות הכללית של
ואתחנן ג
המושג ,שכינות": האם השכינות גורמת לקשר מהותי-פנימי. ולשינוי, עד שזו נעשית מציאות השכן, או שהקשר הוא חיצוני בלבד,
וכל אחד מהנ"ל נוקט בשיטתו: לשיטת רש"י השכינות היא קשר חיצוני בלבד ואינה משפיעה על מהותו של ה,שכן", כאמור לעיל בענין של שדה של בר מצרא,
וכן הוא נוקט בשיטתו באופן כללי לפרש פשוטם של דברים, והמשמעות הפשוטה של ,,קנסינן לכולה משמרה", היא לקנס ועונש מצד הרשע.
מכך לומד רש"י שגם העונש והבזיון שלה, עקב השכינות, הוא רק בענין השחיטה אשר יש לו קשר לרשע עצמו (אשה)", כי זוהי רק תוצאה ממעשהו של הרשע.
ואילו לשיטת הרמב"ם, שהשכינות יוצרת קשר מהותי*, ובעניננו,
הערות
- 1. המוספין**, ועוד. ראה סוכה שם, ב. פרש"י שם ד"ה ובמוספין. דהא דאתותב ר"י בגמרא הוא רק בזה ששתי משמרות חולקין, אבל לא בהנוגע לזה שהמשמרה ,חולקין ביניהם" (כל' רש"י במשנה ד"ה הנכנסים). וראה בפי' ר"ח בגמרא: ונתברר כי המוספין של משמר היוצא הן בלבד.
- 2. ולהעיר שבברייתא שבגמרה ,מעשה במרים בת בלגה" מסיים: ,וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה" (ולא הובא זה ש,,חולקת בדרום" כ"א בסיומו ,אע"פ ששכנו כו'").
- 5. ומודגשת ביותר שיטתו, בזה שפירש ,טבעתה קבועה" בנוגע להפשט הבהמה, ואילו במשנה (מדות שם) נאמר מפורש הטבעות ,שעליהן שוחטין", וכ"פ הרמב"ם עצמו בפיה"מ מדות שם וברפ"ד דתמיד. סוף מע"ש (אלא שהוא כ' שאוסרין בהם רגלי הנשחט ויוכלו לשוחטו, וע"ד פי' הר"ח כאן). ובהל' ביה"ב שם הי"ד. משא"כ הפשט הבהמה הי' ב,אונקליות של ברזל" - משנה תמיד ומדות שם ובפיה"מ שם. משנה פסחים סד, א (ובפיה"מ שם).
- 4. וגם בנוגע לחלונות הרי מפרש לא כמפורש בירושלמי כאן (כנ"ל הערה 38). ולהעיר שבפיה"מ כאן כ' ,היו שם כד* חלונות" ובפ"ח מהל' כלי המקדש ה"ג ,ששה ותשעים". וראה כ"מ שם.
- 6. אבל זה שכתב שחולקת בדרום בלחם הפנים (שאסור לנשים) דוקא כמפורש בדבריו = הוא כמבואר לעיל שוה"ג הא' להערה *30.
- 6. ומ"מ הרי הי' הקנס גם בחלוקת לחה"פ שאינה שייכת לנשים.
- 7. חולק כשאר המשמרות.
- 8. **) אבל ראה לעיל שוה"ג הב' להערה *50, דלכאורה חלוקת עורות המוספין והתמידין היתה בלילה
- 9. *) ביד דוד כאן כ' דט"ס ברמב"ם וצ"ל כבהלי כלי המקדש שם. אבל להעיר שכ"ה בתוספתא כאן (פ"ד, יב). אבל ל'ג למה הם משמשות.
- 7. ואף שמפשטות לשון הגמרא ,,ומשום אבוה ואימי' קנסינן לכולה משמרה אמר אביי אוי לרשע אוי לשכינו" משמע לכאורה ד,,אוי לרשע כו'" הוא לא מצד הנערה אלא מצד אבוה ואימי' (דשותא דינוקא .. או דאבוה כו'), הרי: א) קאמר בגמרא לפנ"ז או דאבוה או דאימי', ודברים אלה אינם שייכים לאימי'. ב) ועיקר: מזה שבנוגע לקנס האב ,אמר אביי אי כדאמרי אינשי כו'". משא"כ בהנוגע לקנס המשמרה לא קאמר ,אין" משמע שהקנס למשמרה בא לא (רק) מצד אבוה ואמ" אלא מצד הנערה שעלי' אמרו ,,אוי לרשע כו'". וכן מוכח מפרש"י לפנ"ז ד"ה סתמו חלונה: ולקמן פריך ומשום דידה קנסינן לכולה משמרה. וראה דק"ס שהובאה גירסא ,,משום הכי קנסינן". אבל ראה רע"ב סוף המסכתא. יד דוד כאן.
- 8. ומה שהרמב"ם לא ס"ל תוס' בשבת ויו"ט (לכמה דיעות) - ראה בהמצויין לעיל הערה 20 - י"ל,
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 11 לקו"ש חי"ט ע' 62
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.