60

6 לקוטי בגמרא מובאים לכך שני טעמים: א) משום ,מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה...", כפי שהסיפור מובא בגמרא בהרחבה. ב) משום ש,משמרתו שוהה לבוא".

לאחר מכן שואלת הגמרא: ,,בשלמא למאן דאמר משמרתו שוהה לבוא היינו דקנסינן לכולה משמרה (= משום כך קונסים את כל המשמרת), אלא למאן דאמר מרים בת בילגה שהמירה דתה, משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה (= משום בתו קנסו אותו)? אמר אביי: אין (= כן). כדאמרי אינשי שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה (= כפתגם המקובל: שיחתו של תינוק בשוק היא משל אביו או משל אמו). ומשום אבוה ואימיה קנסינן לכולה משמרה? אמר אביי: אוי לרשע אוי לשכינו, טוב לצדיק טוב לשכינו, שנאמר?3 אמרו צדיק כי טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו".

מכך שהדיון בגמרא הוא על הטעם הראשון, ,,מעשה במרים בת בילגה...", נראה, שזהו הטעם העיקרי לכך שמשמרת זאת נקנסה'*.

והנה בסוף המסכת ממשיך רש"י ואומר ,מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכינו, וממילא טוב לצדיק טוב לשכינו, דמדה טובה מרובה".

ואתחנן ג

מכך שלצורך הענין של ,טוב לצדיק טוב לשכינו" נזקק רש"י לכלל ,מדה טובה מרובה", מובן, שאין הוא גורס בגמרא את ההוכחה מן הפסוק ,אמרו...", ואמנם הוכחה זו אינם נמצאת במספר דפוסי הגמרא*, ויש להבין את הסיבה לכך, מהו ההבדל אם ההוכחה היא מן הפסוק או מן הכלל ,מדה טובה מרובה".

ט. ,טבעתה קבועה וחלונה סתומה"

כדי להבין זאת יש להסביר תחילה את המשמעות של ,טבעתה קבועה וחלונה סתומה", אשר בכך ישנם שני פירושים:

רש"י מפרש>, שב,טבעתה קבועה" הכוונה היא לטבעות ,שהיו בעזרה במקום בית המטבחיים... והיו נתונות באבני רצפה, והטבעת פתוחה מצד אחד, והופכה למעלה ומכניס צואר הבהמה לתוכה וחוזר והופך פתחה לתוך הרצפה, וטבעת של בילגה קבועה ואינה נהפכת כדי שתשתמש בשל אחרים"י.

ולגבי ,,חלונה סתומה" מפרש רש"י ,חלונות היו בבית החליפות בעובי כתלי התאים ששם גנזים את סכיניהם*... וסתמו חלונה של בילגה".