51

10 לקוטי זי סדר ההנחה - רק תנאי במעשה ההנחה או פרט במצוה עצמה

לפי האופן השני שלעיל, שזוהי הלכה רק בסדר הנחת תפילין על ידי האדם, יש מקום לחשוב האם זהו רק תנאי ופרט בסדר ההנחה של האדם ללא קשר למצות התפילין עצמה, וכתנאי (כרוב תנאי המצוה) איך הוא מעכב"?, ולכן, אם הקדים תפילין של ראש די אם יניח לאחר מכן תפילין של יד ויקיים כך מצות תפילין כראוי;

או שניתן לומר, שפרט זה בסדר הנחת התפילין נמשך גם מאוחר יותר, שגם לאחר מכן, כאשר התפילין של ראש מונחות עליו, הרי זה המשך של הנחת תפילין של ראש ללא הקדמת תפילין של ידי, ולכן הוא צריך לחלוץ את של ראש ולהניחן כסדרן.

ויש לומר, שבדברי הגמרא ,רב הונא אסברא לי (שהקדמת חליצת של ראש נלמדת מ])אמר קרא? היו לטוטפות בין עיניך, כל זמן שבין עיניך יהו שתים", מפרשת הגמרא שההוכחה הראשונה לגבי סדר ההנחה - ,כשהוא מניח, מניח של יד ואחר מניח של ראש... דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך" - הוא תנאי בלבד במעשה ההנחה של

ואתחנן ג

הגברא ולא במצות תפילין עצמה. למצות תפילין עצמה חשוב רק הפרט ,כל זמן שבין עיניך יהו שתים".

ועל כך באה ההוספה בספרי, שהדבר נלמד מ,וקשרתם...", ,כל זמן של יד ביד תן של ראש בראש, מכאן אמרו, כשנותן תפילין, נותן של יד תחילה ואחר כך של ראש": לפי הגמרא חשוב רק שתהיינה מונחות על ראשו כל זמן שבין עיניך יהו שתים. כלומר, הקדמת תפילין של יד היא רק כדי שיהיו שתים כל זמן שבין עיניך.

אך לפי הספרי, אין חשוב למצות תפילין של ראש רק שהן תהיינה מונחות גם כאשר תפילין של יד מונחות, אלא גם הסדר של ,תן של ראש בראש", ולפיכך ,נותן של יד תחילה", כדי שיהיה כראוי ,תן של ראש בראש".

ת. לפי המכילתא שת?י ההנחות ,,הו*ה ועשיה אחת"

לפי כל האמור לעיל מובן גם מדוע לומדת זאת המכילתא מן הפסוק הראשון בפרשת קדש ,,והיה לך לאות על ידך...", ואף לא מן הפסוק ,והיה לאות על ידכה" שבפרשת ,והיה כי יביאך" בסוף פרשת בא: לפי המכילתא, סדר ההנחה הוא פרט ב,מצות תפילין", ולא רק במעשה ההנחה של הגברא או בשלימות מצות תפילין של ראש (ולכן נאמר שם ,מכאן אמרו, מצות תפילין, כשהוא נותן, נותן של יד ואחר כך נותן של ראש", ולא