47

שיחה ב

ואתחנן:

א. דברי הגמרא והמכילתא לגבי סדר הנחת תפילין, והשאלות על כך

אודות סדר הנחת תפילין נאמר בגמרא' ,,תנא: כשהוא מניח, מניח של יד ואחר"כך מניח של ראש, וכשהוא חולץ, חולץ של ראש ואחר-כך חולץ של יד. בשלמא כשהוא מניח, מניח של יד ואחרזכך מניח של ראש, דכתיב? וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפות בין עיניך, אלא כשהוא חולץ, חולץ של ראש ואחר-כך חולץ של ידדמנלן?, אמר רבה; רבי הונא אסברא לי, אמר קרא ,והיו לטוטפות בין עיניך", כל זמן שבין עיניך יהו שתים" (,והיו משמע שתים, כל זמן שיהו בין עיניך יהיו שתים, כל זמן שאותן של ראש מונחים אותן של יד נמי מונחין, אלמא דראש חליץ ברישא" - פרש"י).

ב,מכילתא" על הפסוק: ,והיה לך לאות על ידך"+ נאמר: כל זמן שתפילין

של יד ביד תן את של ראש בראש. מכאן אמרו, מצות תפילין, כשהוא נותן, נותן של יד ואחר-כך נותן של ראש, וכשהוא חולץ, חולץ את של ראש ואחר כך של יד.

צריך להבין:

א) מהי הסיבה לכך, שהגמרא לומדת את סדר הנחת תפילין מן הפסוק ,וקשרתם... והיו..." שבפרשתנו, ולא מן הפסוק הכתוב לפני כן בפרשת בא, שבו נאמרת מצות תפילין בפעם הראשונה* - כמו המכילתא?

ב) מפשט הגמרא נראה, שיש צורך בשתי הוכחות. הוכחה אחת להלכה ,בשהוא מניח, מניח של יד ואחר כך

דפ' קדש, וממשיך שם בהדרשות על המשך הכתוב ,למען תה" תורת ה' בפיך", ובכתוב שלאח"ז ,ושמרת את החוקה הזאת גו'".

במכילתא דרשב"י ס"פ בא עה"פ דס"פ בא: ומנין בנותן את התפילין לא יהא נותן אלא של יד (תחלה) ת"ל והי' לאות על ידכה ומנין כשחולץ אין חולץ אלא של ראש (תחלה) ת"ל ולטוטפות בין עיניך כל זמן שהן בין עיניך יהיו שתים.

6 בשאילתות בא (שאילתא מה) הובא (ע"ד) לשון הגמרא, אבל במקום הכתוב ,,וקשרתם לאות גו'" - כתב ,,דכתיב והי'* לאות על ידך והדר ולזכרון בין עיניך". ולהלן שם ,אסברה לי והיו לטוטפות בין עיניך כ"ז שבין עיניך יהו שתים". אבל בגמרא לפנינו הוא כבפנים. וכ"ה ברי"ף, תוס/, רא"ש כו' ועוד. וראה שאילת שלום והעמק שאלה שם. דק"ס מנחות שם.