45

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,בנפול אויבך", ואשר משום כך מדבר על כך שמואל הקטן?

אלא הענין הוא, כיוון שהוא ניצח את האחר בדבר הלכה, אין זה נצחון שלו, אלא ,,נצחון" של התורה - נתברר ענין בתורה - וזה צריך להביאו לשמחה גדולה".

אך על כך אומר שמואל הקטן - ,בנפול אויבך אל תשמח": לו היה אכפת לו על אמיתות התורה בלבד, לא היה מורגש ששמחתו היא ,,בנפול אויבך", על נצחו את האחר, אלא רק הענין החיובי, שהתברר ענין בתורהי*.

ועוד: לו הוא היה עסוק בגילוי חכמת ה' באמת, הוא כלל לא היה רואה בזאת מקרה של ,נפול אויבך", כי ,אלו ואלו דברי אלקים חיים"* [ההלכה למעשה אינה יכולה להיות כשתי הדיעות יחד, כי למעשה יש לנהוג רק כאחת מהן, אך שתי הדיעות הן דברי אלקים חיים],

וכיוון שגם לאחר פסק ההלכה נשארת הדעה האחרת ענין של תורה, לא ייתכן לומר עליה ,,בנפול", וגם לא ,אויבך".

וכיוון שבשמחתו מורגש שהיא ,בנפול אויבך", הרי זאת הוכחה שמעורבת כאן הרגשה של ,דידן נצח" (=שלנו ניצח) - הוא ניצח את האחר.

לפיכך אומר ,,שמואל הקטן", הנקרא כך ,לפי שהוא מקטין עצמו", שלימוד התורה מוכרח להיות מתוך התבטלות"", כך ש,בנפול אויבך אל תשמח" - איכפת לו רק להגיע לאמיתות התורה*.

ט. ההסבר להמשך דבר שמואל הקטן

אך יכולה להתעורר הטענה: אמנם, גם דעת ,אויבך" יכולה להתבסס על דברי אלקים חיים, והיא ענין בתורה, אך האחר רצה להביא את דעתו כפסק להלכה למעשה, חוהי טעותו, כי בפירוש אין הדבר כך, וזהו אכן ענין של ,,בנפול אויבך%.

הערות

  1. 3. ראה אגה"ק סכ"ו (קמד, ב ואילך). וראה קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות.
  2. 4. ראה עד"ז מדרש שמואל שם (סד"ה בגמרא) - אבל לא במלחמתה של תורה.
  3. 5. עירובין יג, ב. וש"נ. וראה חגיגה ג, ב: נתנו מרועה אחד.
  4. 4. ואתחנן א שיחות 9
  5. 6. ירושלמי סוטה פ"ט הי"ג. הובא במחזור ויטרי שם (וראה שם עוד מחז"ל ע"ד שמואל הקטן). מדרש שמואל שם. ועוד.
  6. 7. ועפ"ז יובן ההמשך להמשנה שלאח"ץ ,הלומד תורה ילד כו'" (ע"פ הנ"ל ס"ז).
  7. 8. וי"ל דכיון שקשה מאד להיות בביטול עצום כזה שיהי' נוגע לו אך ורק אמיתתה של תורה מבלי לערב בזה כלל איזה הרגש של מציאות שלו - לכן הוא רק ענין של מילי דחסידותא. ועפ"ז יומתק הא דרנבה"ק הוצרך להתפלל ע"ז בכל פעם.
  8. 9. עפ"ז יש לבאר כפל הלשון - ,,בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך":
  9. 9. מלחמתה של תורה אפ"ל בב' ענינים: א) בפסקי הלכה - שאז כאשר מנצח חברו הו"ע של ,ופול אויבך", שמתבטל לגמרי. ב) בטעמי ההלכה - שאז דעת חברו המנוצחת היא בנדו"ד ,,כשלון".
  10. 10. ובהתאם לזה אומר ,אל תשמח" ו,אל יגל לבך" - כי שמחה היא - גילוי' וגילה היא בסתר בלב (לקו"ת נצבים מז, רע"א. וראה מדרש שמואל שם), ולכן: כאשר מנצח חברו בפסק הלכה (נפול אויבך) אפשר שתתעורר אצלו שמחה גלוי, משא"כ בנצחון רק בבירור טעמי ההלכה (בכשלו) צריך רק זהירות ד,אל יגל לבך".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.