35

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ג שתי הדעות בגמרא בהתאם לשני הטעמים לאיסור בישולי נכרים

לפי זה ניתן להבין, לפי הדעה הראשונה, מדוע לא אמר המלך שבור ,אידכר מאי עבדת באורתא":

בנוסף לטעם שהוזכר לעיל לגבי איסור בישולי נכרים - ,משום חתנות" - ישנו לאיסור זה עוד טעם: ,שלא יהא ישראל רגיל אצלו במאכל ובמשתה ויאכילנו דבר טמא"*י.

ויש לומר ששתי הדעות בגמרא תלויות בשני הטעמים, ונחלקות ביניהן לגבי השאלה מהו הטעם העיקרי לאיסור זה: לפי הדעה השניה, ,איכא דאמרי", הטעם העיקרי הוא. ,משום חתנות", ולכן דברי המלך ,,אידכר מאי עבדת באורתא" מבהירים מדוע אין למנוע מבאטי בישולי נכרים (לפי דברי התוספות, כיון שהוא מותר בבנותיהן, ולדעת רש"י - מפני שהוא לא היה זהיר באיסור בנותיהן). אבל לפי הדעה הראשונה הטעם העיקרי הוא ,שלא יהא ישראל רגיל... ויאכילנו דבר טמא", ולגבי חשש זה אין הענין של ,עבדת באורתא" מהווה מענה.

אך עדיין אין מובן, כדלעיל, לפי הדעה הראשונה: כיצד מהווה טענתו של המלך שבור ,לא קים לי בגויה" הצדקה להכשלת באטי בדבר איסור9'?

כן אין מובן לפי הדעה השניה לשיטת רש"י: אמנם, באטי לא היה זהיר ב,בנותיהן", ולכן אין הכרח להקפיד לגביו בסייג לאיסור בנותיהן - אך בכל זאת היה טוב יותר אילו הקדים ונעץ את הסכין בקרקע לפני חיתוך האתרוג לבאטי, ועל ידי כך למונעו מן האיסור, שהרי אין זה כרוך בשום טורח מיוחד.

4 אסור למלך לעשות מלאכה משום כבודו

ההסבר לכך הוא:

ההלכה"" היא, שפרנס שנתמנה על הציבור אסור לו לעשות מלאכה לפני שלושה. על-אחת-כמהדוכמה אמורים הדברים לגבי מלך.

למרות שהמלך שבור היה נכרי, הרי הלכה זו יש לה טעם הגיוני, הקיים בשלימותו גם לגבי נכרי, ובמיוחד כדי שהנכרי עצמו ינהג כך, ובכלל, חייבים לכבד גם את מלכי אומות העולם'י.

הערות

  1. 8. רש"י ע"ז לח, רע"א [וכבר הקשו עליו (ב"ח יו"ד ר"ס קיב. ועוד) שסותר א"ע (ראה לעיל הערה 65. ואכ"מ]. ועוד (ראה אנציקלופדי' שם (בתחלת הערך), וש"0.
  2. 9. את"ל (דלא כנ"ל הערה 33) שהאתרוג הי'
  3. 3. דברים ה שיחות .
  4. 4. מותר (כי הי' רוב בהאתרוג לגבי הבלוע שבסכין) - נמצא, ששבור מלכא לא הכשילו בדבר איסור. ומ"מ לא נתן למר יהודה עד שנעץ הסכין בקרקע, כי ,מר קים לי בגוי'" שלא יאכלנו אף שמותר* (ע"ד המבואר לקמן בפנים סעיף ז). וכדיוק לשון רש"י (ע"ז שם) ,פרוש כל כך". אבל עדיין לא מתורצת שאלה הב' שבפנים.
  5. 0. קידושין ע, א. רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ה ה"ד. טושו"ע חו"מ ס"ח ס"ד.
  6. 1. ראה סדר ברכת הנהנין לאדה"ז פי"ג ס"טדי (ובמ"מ שם).
  7. 7. *) מכיון ששבור מלכא לא הי" צריך לעשות כן לכתחילה. ובפרט שי"א (רשב"א הובא בב"י לטיו"ד סצ"ט ד"ה ומ"ש רבינו בזה בשם הרשב"א. ש"ך יו"ד סקט"ו סקי"ז) דגם בישולי נכרים לא בטלי ברוב כ"א בס

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

  1. שארית יהודה סימן כב ע"ז לח, א