24

שיחה ד

דברים ו

א. ברכת משה המוגבלת איה בטלה כלפי ברכת ה'

על הפסוק' ,ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם", נאמר במדרש?: ,אמרו לו ישראל: רבינו משה, הקדושברוך-הוא לא נתן קצבה לברכותינו, ואתה אמרת אלף פעמים, אמר להם: מה שברכתי אתכם - משלי ברכתי, כשיבוא הקדוש-ברוך-הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם" (ברכה ללא קצבה).

מפורסמת* הקושיא על כך: כיון שהקדושדברוך-הוא מברך בברכתו שאין לה קצבה, מה מוסיפה ברכת משה ,יוסף... אלף פעמים" - והרי זו נכללת בכך ואינה תופסת מקום במדה רבה יותר ואפילו לא מאשר ,בכלל מאתיים מנה"**?

יש מפרשים" העונים, שמעלת ברכת משה היא, שברכת הקדושברוך-הוא חלה רק כאשר ישראל מקיימים תורה ומצוות, ואילו ברכת משה אינה תלויה בשום תנאי.

פירוש זה מתאים* לדברי הגמרא% על הפסוק? ,והיה מספר בני ישראל... אשר לא ימד ולא יספר": ,,כאן - בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן - בזמן שאין עושין רצונו של מקום". כלומר, ברכה מוקצבת (,מספר") חלה אף בזמן שאין עושין רצונו של מקום, אך ברכת הקדוש-ברוך-הוא, שהיא ללא קצבה (,,לא יספר") חלה רק בזמן שישראל עושין רצונו של מקום.

[או באופן אחר*: ברכת משה - בזמן הזה, ברכת הקדוש-ברוך-הוא - לעתיד לבוא. בהתאם" לנאמר במדרש" ש,בעולם הזה יש להם מספר .. אבל לעתיד לבוא - בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר"].

אבל מלשון המדרש בפרשתנו, מובן, שההבדל בין שתי הברכות הוא רק בכך שאחת היא ,משלי" והשניה משל ,,הקדוש-ברוך-הוא" - אך שתיהן קיימות באותו זמן. כלומר, גם בזמן שחלה ברכת הקדוש-ברוך-הוא שאין לה קצבה, יש מקום להוספה של ברכת משה שיש לה קצבה.

יתרזעל-כן: = כך הכרחי מדברי