20
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בדיוק כשם שעפר אינו נמנה*. וזאת היתה שאלת ישראל ,אתה נותן קצבה לברכתנו": = אם הקדוש-ברוך-הוא הבטיח שהם יהיו רבים עד-כדי-כך שלא יספרו אותם - ,זרעך לא ימנה" - כיצד בא משה ומציין מספר ,,ככם אלף פעמים", כלומר, שהם ייספרו*.
ואמנם, ,ככם אלף פעמים" יכול להיות מספר גדול ביותר, כפי שהוסבר, שייתכן שכוונתו היא אף יותר מאשר פי אלף - בכל זאת, זהו ענין של הגבלה, הם נמנים ונמדדים באופן יחסי למספרם בעת הברכה ,ככם אלף פעמים".
וזהו ההבדל בין הספרי והמדרש לבין פירוש רש"י: לפי הספרי והמדרש היתה הטענה כלפי משה ,אתה נותן קצבה לברכתנו", שמשה מציין מספר קטן הרבה יותר מכפי שברכם הקדושברוך-הוא שיהיו ככוכבי השמים וכעפר הארץ, ואשר על-כן מובא בספרי תחילה הפסוק ,והרביתי את זרעך ככוכבי השמים" (הכתוב מאוחר יותר)
כדי לבאר שגם בפסוק ,ושמתי את זרעך כעפר הארץ" מתכוונים לכמות הרבה שבכךל.
ואילו לפי רש"י ,אתה נותן קצבה לברכתנו" איננה על גודל המספר, אלא על עצם ציון המספר בעוד אשר הקדוש-ברוך-הוא הבטיח שהם לא יהיו כלל במסגרת של מספר. לכן אין רש"י מצטט את הפסוק ככוכבי השמים, או כחול הים?, אשר לגביהם תיתכן ספירה", אלא את הפסוק ,אשר אם יוכל איש למנות..."*, כדלעיל.
ברכת משה - ,משלי" - מוגבלת
על כך עונה משה ,זו משלי היא אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם": הוא מברכם גם בברכת יוסף ה, הברכה שנותן הקדוש-ברוך-הוא, אך. כיון שברכה זו היא ,משלי", הוא אמרה, נאמרת הברכה בהגבלה. ,אבל הוא
הערות
- 9. ועד"ז צריכין לפרש בפשש"מ הפסוק שלאח"ז (לך טו, ה): הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך, שההבטחה היא בזה שלא יוכלו למנות זרעך כמו שאא"פ למנות הכוכבים. וכן י"ל בהפסוקים דוירא כב, יז. תולדות כו, ד. וכן הוא בוישלח שם. וכן בירמי' לג, כב. ועפ"ז מובן מה שלא פרש"י בכל הפסוקים הנ"ל ,,דברו הכתובים לשון הבאי" כמו שפירש בפרשתנו (א, כח) תחלת הדרשא בספרי, כי (נוסף ע"ז דבפשוטו של מקרא צ"ע אם אפשר לומר כן בברכת ה'), השיווי הוא בזה שא"א למנות אותם.
- 0. להעיר מידי משה לדב"ר כאן. רש"י ר"פ תשא ד"ה ולא.
- 3. דברים ג שיחות -
- 1. ופשיטא להגירסא שמובא הכתוב שנאמר בו מפורש כחול הים כנ"ל. וכן מסתבר מהסיום בספרי לגירסתנו שמדובר בענינים שהם בגדר מספר, ורק שהם ריבוי מופלג, שאין רגילים כלל לספור בפועל. וראה לקו"ת שבהערה 53.
- 2. בנוגע להכתובים שבהם נאמר שיהיו כחול הים שלא הובאו בפרש"י אפשר לתרץ (בדוחק עב"פ) ביון שאי"ז ריבוי כ"כ כעפר הארץ כו', כנ"ל הערה 26.
- 3. ראה לקו"ת בלק סז, ד ואילך. סח, ג.
- 4. וכן לגי" הדפוסים וכת"י רש"י שהובא גם המשך וסיום הכתוב ,את עפר הארץ", מובן, שהרי זהו ההפרש בין עפר הארץ לכוכבי השמים וחול הים, שהם בגדר מספר עכ"פ, משא"כ עפר הארץ כבלקו"ת שם. ולכן (גם לגירסא זו) הביא רש"י הכתוב שיהיו כעפר הארץ ולא הכתובים שלאח"ז (הנ"ל הערה 49). וראה לעיל הערה 52.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.