7

כך גם מטרת הגזירה להיות במדבר ארבעים שנה איננה רק כדי להעניש על חטא המרגלים, אלא כדי להביא את ישראל לידי קשר חזק ועמוק יותר עם הקדוש-ברוך-הוא, וכדי למנוע מהם בשנית חטא כזה.

ענין זה התרחש באמצעות כל הנסיונות שנתנסו ישראל במדבר, שעליהם התגברו ישראל, וחזרו בתשובה וכדומה, וכל זה יצר אצלם התקשרות עזה לאלוקות כך ששום דבר אינו יכול לקלקלה, כפי שמרחיב הרמב"ם% בדברו על מעלת העומד בנסיון, בדומה למעלת בעלי-תשובה וכו'.

כלומר, דוקא אהבת ישראל העזה שפיעמה אצל משה, הביאה לכך ש,איחרן במדבר ארבעים שנה", שישראל ייכנסו ל,ארץ אשר... תמיד עיני ה' אלוקיך בה"5, בהיותם בדרגה של ,,הדבקים בה' אלקיכם", שאליה הגיעו באמצעות עבודתם ויגיעתם**, מסעותיהם במדבר העמים*, ברוחצם מעצמם את החטא והפגם.

שני האופנים להתעלות

לפי כל המוסבר לעיל, מובן מדוע רבי יוחנן בן זכאי ,קרא עליו מקרא זה: אחד עשר יום מחורב..." - ובכך הוא

דברים א

התכוון, כדברי ,תוספות" לומר ,,דאם היה אוהב ישראל... ולא הצליחו ללכת... ":

ישראל הוצרכו לעבור את המדבר כדי להכנס לארץ ישראל, מפני שבנסיעותיהם במדבר, ובזככם את ,מדבר העמים", הם התעלו בעצמם", ונעשו ראויים להכנס לארץ ישראל. ענין זה היה יכול להיעשות בשני אופנים:

א) מצד השכינה - מלמעלה - בדרך זו אין קיימות המגבלות של ה,מטה", וההתעלות יכולה להיעשות במהירות, ללא עיכובים. אך דרך זו היא ,נהמא דכסופא" (לחם בושת, שבא מאחרים), חסרה כאן השותפות של עבודת האדם.

ב) מצד ישראל - מלמטה - באופן זה היה צורך, כדי שהדבר ייעשה כראוי, בכך ש,איחרן במדבר ארבעים שנה"*. דוקא באמצעות כל המסעות והנסיונות וכדומה, הזדככו ישראל והתעלו בכל הפרטים*.

וזאת היתה תשובת רבי יוחנן בן זכאי לבייתוסי: לפי שיטתו של