3
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בכך ניתן לענות את הדיוק שבלשון טענת הבייתוסי בעניננו: ,משה רבינו אוהב ישראל היה... עמד ותקנה אחר שבת..." - כלומר, הוא לא תלה זאת בה', אלא במשה רבינו, שבגלל אהבת ישראל שלו הוא תיקן שעצרת תהא אחר שבת. לכאורה, יש לשאול: הרי הוא מבסס את שיטתו על הפסוק ,ממחרת השבת", ולא על תקנה של משה רבינו?:?
ההסבר לכך הוא: חז"ל!? מביאים כמה וכמה הוכחות לכך שעצרת חלה חמשים יום ממחרת יו"ט הראשון של פסח, ולפיכך אין לפירוש זה (שב,ממחרת השבת" הכוונה היא לשבת בראשית), שום בסיס בפסוקי התורה??.
אלא, טענת הבייתוסי היתה,
דברים א
שמשה תיקן"? שעצרת תחול תמיד ממחרת שבת בראשית. כלומר, שיקבעו את לוח השנה, באופן?, שהיום הראשון של פסח יחול תמיד ביום השבת, כלשון ,מעברין את החודש לצורך"5, כך ששני הדברים יתאימו זה לזה - הספירה תהיה הן ,ממחרת השבת" - שבת בראשית, והן ממחרת יום"טוב. והטעם לתקנה זו היה ,בדי שיהו ישראל מתענגין שני ימים", כדלהלן.
לכן, לאחר שסתר רבי יוחנן בן זכאי את הטעם לתקנה זו, עלדידי הטענה, ש,איחרן במדבר ארבעים שנה", כדלמן סעיף ט הוא הביא הוכחה מפסוק, שלא תיתכן כלל תקנה כזו, כי מן הפסוק רואים, שצריכים להיות שני אופנים לקביעות התאריכים: ,יוםדטוב
הערות
- 1. ע' 96 הערה 6. ובפשטות י"ל דבערך סברות המענה ה"ז ,קש".
- 0. כמו שהקשה בצאן קדשים למנחות שם. תפארת ישראל (להמהר"ל) ספ"ו.
- 3. ואף שבתוס' שם (ד"ה עמד) כתבו ,והקב"ה הסכים על ידו" - דוחק לפרש שסיבת הציווי ,,וספרתם לכם ממחרת השבת גו'" היא תקנת משה, אלא שהקב"ה הסכים על ידו וציווה ע"ז בתורה. וע"ד הא דשבת (פז, א) ,ג' דברים כו' והסכים הקב"ה עמו" (ולא מצינו בהם ציווי בתורה). ולהעיר מבמדב"ר פי"ט לג.
- 1. מנחות שם, ב ואילך.
- 2. ר,מצינו יו"ט מקרי שבתון כו'" (חדא"ג מהרש"א מנחות שם, ועוד).
- 3. היינו, אף שסברת הצדוקים דזה שעצרת אחר שבת הוא (לא תקנת משה, כ"א) מפני שזהו פירוש הכתוב ,ממחרת השבת" - מ"מ, חיפש הבייתוסי טענה וסברא ואופן שתתאים גם לשיטת חכמי ישראל, שעצרת תהי' תמיד אחר השבת.
- 3. וי"ל, שיסוד טענת הצדוקי שאופן הקביעות דעצרת הוא תקנת משה - הוא מפני שמצינו כעין זה בההכנה לעצרת (מ"ת*), ד,יום אחד הוסיף משה מדעתו .. והסכים הקב"ה עמו" (שבת שם).
- 4. ע"פ המבואר בפנים יומתק הא דאיתא בירושלמי (ר"ה פ"ב ה"א. רש"י ד"ה להטעות ר"ה כב, ב) שקלקול המינים בעדות החודש הי' מצד זה שהבייתוסים אומרים עצרת אחר השבת ושכרו עדי שקר כו' כדי שיום ראשון דפסח יהי" בשבת - שאי"ז רק מפני שהיו מתאוין לקביעות זו (רש"י שם. קה"ע לירושלמי שם), כ"א שזה שייך לאופן התקנה דעצרת אחר שבת (ע"י שיקבעו החדשים באופן שיום א' דפסח יחול בשבת). אבל ראה הערה 23.
- 5. רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ג הי"ז ואילך. וראה מפרשיו שם. ספרים הדנים ביסודי חשבון העיבור בביאור הדחיות.
- 10. *) אבל ראה לקמן הערה 55.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.