443

במענה למכתבו מיום הרביעי,

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו'ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שתהי" רפו"ק, ויחזור לאיתנו כפשוטו ולאיתנו כמשמעו כמבואר בד"ה משכיל לאיתן האזרחי לרבנו הזקן, (נדפס בקונטרס לימוד החסידות).

לכתבו בנוגע למשרתו לאחרי שנתים -- כשיכנסו לבנין החדש בבית הספר. הנה מובן שאין עתה ענין לדון בהנ"ל. והרי עד שנתים קרוב שיחולו כמה שינוים בבנין האמור, וכן בכללות המצב בכתי הספר אשר במחנם הט' וכו'. ועל כל אחד, בתוככי כלל ישראל, להיות חזק ובטוח בהשי"ת, המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית, שכל הענינים יסתדרו בטוב הנראה והנגלה. וימשיך במשרתו עתה.

תקותי חזקה שיש לו שיעור בכל יום בתורתנו תורת חיים, ובהוספה ביום השבת אשר קדש הוא לה', ובזה כמובן גם שיעור בפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות. וגם בסביבתו משפיע בהאמור, והרי לפעמים דבריו של בעל מקצוע בענין שלכאורה אין לו כל שייכות ללימוד התורה, והוא מדבר דוקא בההכרח בזה -- משפיע ביותר וביותר.

כתבתי ,לכאורה אין לו כל שייכות", כי באמת -- שייכת, שהרי ע"פ תורת הבעש"ט שכל מה שאיש הישראלי רואה ושומע, יכול ללמוד מזה ענין בעבודתו לקונו. ודוגמא אחת, שבזה תירוץ לקושיא ששואלים או"ה וגם אחדים מבנ"י, והוא: כיוז שאתם המעט מכל העמים, מהי התקוה להשפיע לתקן עולם' במלכות ה', ואפילו לא להסתפק בהנהגה דדתיהם שונות מכל עם -- בפני עצמם,

ובמקצוע שלו בכימיא, מענה על האמור -- שעל כל צעד ושעל רואים איך שכמות קטנה ביותר -- לפעמים פועלת להיפך מהלך הענינים סביבה, מהלך של כמות הכי גדולה. ולא עוד -- אפילו באופן שאין היא משנה כלל ענינה, וכענין הקאָטאַליזאַטאר.

ברכה ושלום: ] במענה למכתבך (בלי תאריך), אתחיל בנקודה העקרית, והיא:

יש ענינים שהם ברשותו של אדם, וביכלתו לשנות אותם, ויש ענינים שאינו יכול לשנות. ובכלל בנוגע מעשה דיבור ומחשבה הרי הם ברשותו של האדם והבחירה נתונה לו לחשוב ולדבר ולעשות כרצונו. אבל בנוגע לעצם מציאותו -- שנברא בצורת אדם ועד לפרטים בזה, כגון צבע עיניו וכיו"ב -- את זה אינו יכול לשנות.