438

במענה למכתבם, בקשת ברכה בלימוד וביראת שמים,

תקותי שמצדם יקיימו ציווי תוה"ק ללמוד בהתמדה ושקידה, ויקיים השיית הבטחתו יגעת ומצאת. וככל שירבו בהתמדה ושקידה, תתרבה גם ההצלחה, ובפרט אם ישפיעו גם על חכריהם שי' שגם הם יתנהגו ככה, שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, להשיב להם כגמולם פי כמה וכמה.

בודאי שומרים התקנה דאמירת השיעור תהלים חדשי -- כפי שנחלק התהלים לימי החודש -- בכל יום אחר תפלת הבקר, וכן מפרישים לצדקה מזמן לזמן, וביחוד

בזמן המסוגל -- בכל יום חול קודם תפלת הבקר. (ממכתב ב' ניפן, תשייח)

נעם לי לקבל מכ' (בלי הוראת זמן הכתיבה), אשר עורר ע"ד קביעות עתים לתורה בבית הכנסת, וכבר ישנה התחלה בזה בלימוד הלכות הצריכות, ובודאי -- לא רק שימשוך בזה, אלא גם יוסיף כפסק רז"ל מעלין בקודש, ויה"ר שיהי' בהצלחה. ותוספת נעימות הי' לי במ"ש אודות קביעות לימוד בנגלה ודא"ח ה' פעמים בשבוע, נוסף על הלימוד גם אז בהלכות הצריכות, וגודל זכותו בזה שהביא הדבר לידי פועל -- אין לשער. וכבר ידוע בפירוש המשנה דשנים אוחזין בטלית מה ששמענו כ"פ מכ"ק אדמו"ר מו"ח בעל ההילולא ונדפס ג"כ בקונטרס לימוד תורת החסידות. ובודאי ישתדלו בתוספת מספר המשתתפים גם בשיעור זה, והשי"ת יצליחם.

בודאי התועדו ביום ההילולא, ויה"ר שתומשך ההתעוררות על כל השנה כולה. (ממכתב י"א שבט תשט"ס

. . ובמה שהעיר בהקושיא דבשלמא בתורה שבכתב אפילו ע'ה מברך ברכת התורה וע"פ המבואר במג"א ומובא בלקו"ת (ויקרא ה, ב), אבל מה נאמר בהנוגע לקריאה בזהר הק', (שנים מקרא ואחד) תרגום וכיו"ב.

והנה לא ביאר כוונת קושיתו, כי אין בזכרוני שיובא באיזה מקום שהוא אשר שמו"ת וכו' זהו ענין דתלמוד תורה. ומה שמקשים מע"ה וכו' הוא דוקא מעלייתו לתורה שמברך ברכת התורה, וכיו"ב בברכת התורה דברכות השחר. ואינו בדומה כלל להקריאה בזהר הק' וכו'. והרי גדולה מזה מצינו בכמה ספרים ומהם השל"ה הק' (יג, א), שאפילו אמירת שמות הספרים דתורה שבכתב ודתורה שבעל פה גם זה סגולה היא. ואף שפשיטא שאין בזה ענין של ת"ת, וק"ל.