437

הראשון. ואם בתורת הנגלה כך, הרי עאכו"כ בתורת הדא"ח, שצ"ל דוקא טאָפאָרא דא פלאַכאַ, והיא עוסקת ברפואת חולי הנפש שהם קשים מחולי הגוף ח"ו (ראה המאמר למיוהכ"פ -- בסופו), שדבר בעתו נוגע ביותר.

... מ"ש במכ' ע"יד חזרת גמרא בע"פ, הנה מה ששמעתי הוא חזרת משניות בע"פ ותניא בע"פ. והשי"ת יצליחו לקבוע עתים לתורה ולשיעורי לימוד ברבים, ובפרט להורות את המעשה אשר יעשון בחיי היום יומי, אשר היותר מתאים לזה הוא

לימוד דינים אם מהסידור בשער הכולל או קיצור שו"ע וכיו"ב, ועשי' לעילא... (ממכתב כ"א תמוז תשי"ב)

במ"ש אודות מיעוט החשק שלו ומיגיעתו בגמרא, -- בטח זהו מתחבולות היצר לקשר מיעוט האמור עם מה שלקח על עצמו עניני קדש וכו'. והרי ידוע שמצוה גוררת מצוה ולא ח"ו להיפך. וכשיראה הלעו"ז שאין זה פועל חלישות ח"ו במסירתו לתורת הדא"ח הדרכותי' ומנהגי' -- ירפה ממנו.

בשאלתו אם כדאי לקבוע מכסת לימוד יומי של דפים גמרא, כמה פעמים לחזור הנלמד, באיזה מפרשים וכו' -- כמובן שכל הנ"ל תלוי בכשרונות הלומד, הלימוד בסביבתו וכו'; ולכן עד"ז צריך להתייעץ עם ידידיו המכירים אותו וסביבתו. ומהנקודות השוות לכל נפש היא שצריך להיות לימוד לעיונא וגם לימוד למיגרס הן בתורת הנגלה והז בתורת החסידות, נוסף על החזרה על ההלכות הצריכות בחיי היום יומי ולשבת ויום טוב. והלימוד לעיונא מהנכון שיהי' -- מתאים למרז"ל - במקום שלבו חפץ.

נהניתי במ"ש אודות הפעולות. ובודאי מוסיפין בכאלה מזמן לזמן, וכהציווי דמעלין בקדש, וכיון דנתמגה למפקח ולראש באיזה מקצועות מההפצה, יה"ר שיהיי טופח עמ להטפיח בתוספת מרץ ופעולות ככל הדרוש, ושכרו מבואר בתורה אור

בתחלתו שנעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. (ממכתב א' טבת תניי"ז)