436

מה לנו יותר איידעל מהכתוב, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, ועד'ז -- אנכי ה'א וגו', ובודאי שאסור גם הספק, האם ללמוד פסוקים אלו עם פלוני ופלוני, וק"ל.

ג) לשאלתו במ"ש בתניא פרק כ"ט, ושם הוא למעלה מהזמן וכאילו פגם ונטמא היום ח"ו ממש, שלכאורה עפי"ז מה נפק"מ בין זמנים המסוגלים וקבועים לתשובה, ע'פ הוראת תורתנו תורת חיים -- לכל השנה כולה, כיון שכאילו פגם ונטמא היום.

ובכללות אין מובן מה השייכות, שהרי זמנים הקבועים לתשובה פי' -- שאז התשובה מתקבלת יותר וקלה יותר. אבל באמת גם בענין הפגם אין קושיא -- שהרי מבואר בתניא על אתר שם, שכאילו פגם ונטמא -- הוא באותו הדרגא והעולם שלא הגיעה לשם תשובתו או שאינה מספיקה לפי הדרגא שעומד בה היום, משא"כ בהדרגא שכבר עשה תשובה שלימה ונתקבלה.

ד) המבואר באיזה מקומות, שמחשבה מועלת להזולת, האם זה רק לבני מעלה, או גם בנוגע לכאו"א מישראל.

יש ללמוד בזה ממאמר חז"ל בנוגע ללשון הרע דקטיל תליתאי, שהמדובר בזה בנוגע לכאו"א מישראל, והרי מחשבה לא רחוקה היא מענין הדבור, ואדרבה, בכמה

פרטים מועילה ופועלת יותר. . . (ממכתב כ"ו שבט תשכ"ב)

בשמחה אודיעו, כי כבר נגמר, בסידור, גם הקונטרס השני, אשר זכה כת"ר והצליח בהשתדלותו להו"ל. וכיוז שיביאוהו מבית הכורך רק למחר כנראה, אמהר לשלוח לו עתה הפרופס האחרונים, למען יגיעו אליו קודם ש"ת, ויוכל לזכות בו את סביבתו, ונוסף ע"ז שיהי' ג'כ דבר בעתו.

וכנודע, שיש בתורה ב' ענינים: א) מה שהיא למעלה מהזמן, שלכן כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה, ונשלמה פרים שפתינו, אף שהוא בלילה. ב) מה שהוא בזמן דוקא. וכמו תקנת מרע"ה דקרה"ת דמבואר בכ'מ דשייך לעניני אותו שבוע דוקא, או תקנתו לדרוש מענין החג בחג. ומכש"כ התקנה לדרוש הל' הצריכות באותו הזמן (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' פסח, דשניהם ישנם), והנה, לכאורה, פשוט שענין הא' נעלה מענין השני. אבל, ע'פ משניית בסוף מאמרי ר"ה ומיוהכ"פי ביתרון אהוי"ר המגולים דוקא, הנה מטעם זה גופא יש יתרון לענין הב' דתורה על עניו