417
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי ,שאלו"י ב,שלום") של הל' בית הבחירה - לא רק בתור ,זכר למקדש" בעבר בכדי לדעת איך לבנותו בעתיד, אלא זהו חיוב וציווי בבנין בית"המקדש בהווה, בזמן הזה.
משא"כ מהפסוק (והלשון) ,ציון היא דורש אין לה", למדים רק את החיוב של הדרישה, ע"ד זכר.
לפי זה נמצא שהלימוד של הלכות בית הבחירה אינו רק כדי לדעת כיצד לדעת לבנותו לעתיד**, אלא זהו נוגע גם לחיוב בנינו עכשיו, על"ידי העסק בהלכות אלן, עלדידי ,שאלו שלום ירושלים".
ה. דוגמא לזה במצות תשובה וגירות
כעין דוגמא לזה, בהלכה בפועל, מצינו במצות דתשובה וגירות:
שלימות התשובה והכפרה על חטא (בשוגג) הוא עלזידי וידוי דברים עם קרבן*, למרות שבזמן הגלות שאי אפשר להקריב קרבן, נפעלת שלימות הכפרה עלזידי תשובה (ווידוי בדברים) בלבד*, מקיימים
מסעי - בין המצרים
עלדידי-זה = בשלימות
התשובה'*:
וכידוע ההבדל בהלכה בפועל בנוגע לאל תשת גו' רשע להיות עד חמסלל.
ועוד בשייכות לענינינו ענין הגירות: למרות שלצורך הכניסה לברית ולהתגייר ,,צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן"*, מכל מקום ,בזמן הזה שאין שם קרבן צריך מילה וטבילה"* ובזה נעשית הגירות בשלימות: והגם
את מצות
הערות
- 1. להתוי"ט בהקדמה. פיה"מ ובאר שבע שצויינו לעיל הערה 28.
- 7. להעיר ממש"כ (ראה יג, טו) ודרשת וחקרת ושאלת, ודחז"ל בזה (סנה' מ, סע"א).
- 8. ראה הקדמתו לפיה"מ בנוגע למס' מדות - הובא לקמן בפנים.
- 9. ראה רמב"ם ריש הל' תשובה. וראה בית אלקים להמבי"ט שער התשובה פ"ב.
- 0. באנציקלופדיא תלמודית ערך חטאת (ע'
- 6. תקג) כותב בפשיטות שאף בזמה"ז כאו"א צריך לכתוב חיובי חטאת שלו (וש") - ולא ראינו זה כלל (שראי' היא בדבר הרגיל - שד"ח כללים מע' ל' כלל עז. וש"נ) וגם אבותינו לא ספרו לנו. - והמקורים שצויינו שם יל"פ בדוחק עכ"פ. ואכ"מ ומבואר במק"א. וראה הערה שלאח"ז.
- 1. וצ"ע בר' ישמעאל ש,כתב על פנקסו כו' לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה" (שבת יב, ב) והרי אין מביאין חטאת נדבה. - ובכל אופן צ"ע דלא אישתמיט שום תנא וכו' לכתוב כן. ולגודל התמי' אולי י"ל ובפשטות: ר' ישמעאל הי' בזמן ר"י בן חנניא שאז ניתנה הרשות לבנות ביהמ"ק סב"ר ספס"ד) ובזמן ההוא קודם שבטלו הרשיון = קרה לרי"ש שהטה וכתב על פנקסו. וראה בכל הנ"ל שיחת ו' תשרי תשמ"א.
- 2. משפטים כג, א. טושו"ע חו"מ סו"ס לד. אנה"ת פ"א. וראה קדושין מט, ב (שו"ע אה"ע סי' לח סקל"א). אבל אינו דומה פי' לשון בנ"א (דהמקדש) ללשון תורה (,,רשע" - בעדות).
- 9. וצ"ע בהמקדש את האשה ע"מ שהוא צדיק ולא ידעו שכבר חרב ביהמ"ק. וכן - בזמן ביהמ"ק אולי גם אז אין קרבן מעבכ לקידושין כמו ש,אין אומרים כשמעון בן עזאי" (קדושין שם).
- 10. וראה חלקת מחוקק שם סקמ"ד. ב"ש שם סקנ"ה. בית אלקים שם. תשובת חת"ס ,קובץ תשובות" (ירושלים תשל"ג) תשובה כא. שיחת ו' תשרי הנ"ל.
- 3. רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ג. ה"ד. מכריתות ט, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.