402
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
84 לקוטי
והחילוק שבין שני ענינים אלה מתבטא (בין השאר) גם בשם הארץ: מחמת קדושתה נקראת היא בשם ,ארץ ישראל" דוקא, וזה שולל ,,ארץ כנען" וכיוצא בזה, כי ענין הקדושה אינו שייך כלל לארץ כנען; מה שאין כן מחמת בחירת הקדוש-ברוך-הוא בארץ ישראל אין הכרח לקרותה דוקא בשם ,ארץ ישראל", ואפשר לקרותה גם ,ארץ כנען"", וכיוצא בזה, כי בחירת הקדוש-ברוך-הוא = הייתה ,כשברא (הקדוש-ברוך-הוא) העולם חלק הארצות לשאר האומות ובחר בארץ ישראל".
ולפי זה נמצא שגם באיסור היציאה מארץ ישראל קיימים שני ענינים: א) מחמת קדושת הארץ* (וזה נוגע גם לקיום המצוות התלויות בארץ*), ב)
7) להעיר מהכתובים בפרשתנו (לג, נא ואילך) שקוראו ,,ארץ כנען" או ,,הארץ". אבל כ"ה בכ"מ בתורה (ראה אנצ' תלמודית שם), ובבמדב"ר פרשתנו שם, ז: אני אכניס את ישראל שהן חביבין עלי לארץ שחביבה עלי שנאמר .. ארץ כנען.
8 בשו"ת מהרי"ט ח"ב סי' כח, דכל הדינים דמתניתן דהאיש כופה כו' ,,עיקר הטעם משום קדושת א"י ומצות ישיבתה הוא אפילו בזה"ז כו'" ולא משום קיום המצות כו'. אבל שם הוא לפי דעת הרמב"ן במ"ע דישוב א"י, אבל ראה חת"ס יו"ד סי' רלד שגם לדעת הרמב"ם כו' הוא מצד קדושה. וראה כפו"פ פ"י. אבני נזר שם אות לג. וראה קונטרס ,בעניני כולל חב"ד" לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ירושלים, תרס"ז. נדפס בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) שנה א חוברת ג) ס"ז ואילך. ובהערה הבאה.
9) ברשב"ם ב"ב (צא, א) ד"ה אין יוצאין כו' ,שמפקיע עצמו בן המצות" (ומזה מוכח לכאורה דלא ס"ל כהרמב"ן דיש. מ"ע מישוב. א"). ובתשב"ץ ח"ג סי' ר' (וראה שם סי" קצח) דדין
נזסעי ב
מחמת בחירתו של הקדוש-ברוך-הוא בארץ ישראל שנתנה לישראלל*.
הערות
- 1. דכופין לעלות הוא רק לחיוב מצות. וכ"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סמ"ז.
- 2. והנה לכאורה נפק"מ אם הוא מצד קדושת שכינה לבד או מצד מצות, לענין עבר הירדן (לכמה דיעות) וכמ"ש בתשב"ץ שם (משא"כ לדעת רש"י פרשתנו לד, ב. אוה"ח מטות לב, ז. דברים ב, ג. ג, יג. וראה מהרי"ט שם דחיוב כפי' למצות הוא רק בא"י המקודשת) - או עכ"פ לענין (סוריא או) שאר הארצות שכבשום לאחרי א"י, שבספרי (עקב יא, כד) איתא ,,שהמצות נוהגות שם". וראה בארוכה ע"ד עבר הירדן בלקו"ש חי"ג ע' 12475 הערה 20 ובהמצויין שם. ואכ"מ.
- 0. ובזה לכאורה פשוט שזהו רק בא"י שבחר בה הקב"ה ולא בעבר הירדן ושאר ארצות שכבשום.
- 4. ולהעיר שגם בחיוב תרו"מ י"ל ע"ד ב' אופנים אלה:
- 5. א) מצד קדושת הארץ, כפשטות לשון הרמב"ם ספ"ו מהל' ביהב"ח. הל' תרומות פ"א ה"ה.
- 6. ב) כיון שהקב"ה בחר בא"י ונתנה לישראל וזהו ארצם גם בפועל (היינו לאחרי כבוש וחילוק דוקא)* [שלכן (לכמה דיעות) לא הובאו במתניתן דכלים פ"א מ"ו בזה ,,דא"י מקודשת מכל הארצות כו'" - מנ"ח מצוה רפד אות ו'. וראה משנה אחרונה שם], וכיון ששבט לוי לא נטלו חלק בארץ לכן צריך ליתן להם תרו"מ. ונפק"מ להלכה בנוגע לסוריא ועוד. וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"א ובהשגת הראב"ד שם ה"י ובכס"מ שם (וראה פרש"י ורמב"ן שופטים יח, א"ב). אבל ראה פרשת דרכים דרך הקודש דרוש ששי. והאריכו בזה במפרשי הרמב"ם בכ"מ. ואכ"מ.
- 7. *) ולכאורה אפשר להעמים זה גם בהרמב"ם שס"ל (ספ"א מהל' תרומות) שחיוב תרו"מ מדאורייתא הוא רק כ,שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כו". אבל ראה צפע"נ שם ד,רבינו ז"ל כיון דמצריך ב' דברים כו'".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.