399
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
0 לקוטי
א. איסור היציאה מאר\ ישראל
על הפסוק' ,והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה", אומר הרמב"ן: ,על דעתי זו מצות עשה היא יצוה אותם שישבו בארץ וירשו אותה כי הוא נתנה להם .. ומה שהפליגו רבותינו במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה .. בכאן נצטווינו במצוה הזו". יתירה מזו: בהשגותיו והשלמתו לספר המצוות של הרמב"ם כולל הרמב"ן מצוה זו במנין המצוות:, כמצוה בפני עצמה (שלא כשיטת הרמב"ם). והוא מאריך בזה ואומר, שזהו הטעם לדברי הגמרא" ,כל היוצא' ממנה (מארץ ישראל) ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמרל כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' גו'".
אמנם, למרות שהרמב"ם אינו מונה את ישוב הארץ כו' במנין המצוות,
וכלל אינו אומר שזו מצוה', עַם זאת, מוצאים ברמב"ם כמה הלכות' באיסור היציאה מארץ ישראל לחוץ לארץץ'. וביניהם ההלכה': ,לעולם ידור אדם באר ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה, שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים".
ב. דברי הרמב"ס באיסור היציאה מבבל
כדי להבין את שיטת הרמב"ם, "יש לבאר תחילה את המשך וסיום דברי הרמב"ם בהלכה האמורה:
,כשם שאסור לצאת מהארץ לחו"ל כך אסור לצאת מבבל לשאר הארצות שנאמר'" בבלה יובאו ושמה יהיו".
ומקור הלכה זו (כפי שציין הכסףמשנה) במסכת כתובות, שבגמרא שם
הערות
- 1. מסעל ב *
- 2. *) וסיום מס' כתובות.
- 1. פרשתנו לג, נג. - בכמה ענינים דלקמן (בפנים ובהערות) - ראה ג"כ אנציקלופדיא תלמודית ערך א"י, וש"נ. ארץ חמדה (אה"ק, תשי"ז) שער א'. ובפרט שם סי' ה'.
- 2. מ"ע ד. וראה גם רמב"ן אחרי יח, כה.
- 3. כתובות קי, ב.
- 4. בגמ': ,בל הדר בחו"ל כו'". וראה לקמן הערה 56.
- 65. ש"א כו, יט.
- 6. וראה מג"א לסהמ"צ שם. ובהנסמן לקמן הערה 57.
- 7. הל' מלכים פ"ה ה"ט ואילך.
- 8. וגם הדינים שבמשנה (כתובות שם. הובא ברמב"ן פרשתנו) הכל מעלין לא"י כו' - רמב"ם פי"ג מהל' אישות הי"ח ואילך. וראה רמב"ם הלי עבדים פ"ח ה"ט.
- 9. הלכות מלכים שם הי"ב.
- 0. ירמ" כז, כב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.