397

האור, שאילולא כן לא תיתכן מציאות של ,והמות נתתי", המאפשרת בחירה בהיפך החיים ר"ל.

(ב) עם זאת, צריך להיות גם ,החיים... נתתי לפניך" - ולכן צריכה להיות בתוך מקום הסתרת האור גם השפעה של אור - ,שיתף בו מידת הרחמים"*.

(ג) כדי שהבחירה תהיה חפשית צריכה גם הנפש הבהמית להיות בעלת שכל עצמי, שיוכל למצוא ,תועלת" בהיפך האור והחיים ר"ל*, שהרי אילו הבחירה ב,מות" היתה רק בגלל הרגשות, לא היה כאן שויון, וזוהי איננה בחירה חפשית, במיוחד כיון שבמצב כזה היה השכל, של הנפש האלקית, מתגבר תמיד על הרגש, כי האדם במהותו הוא שכלי.

ואלה הן שלוש הדוגמאות - ,ישננו", = ,הוקרנו", ו,חששת את ראשך": (א) שינה, שהיא ,,אחד מששים למיתה">, העדר שכל וכו', מראה על הסתרה'", העדר. (ב) ,,הוקרנו" - בתוך צמצום האלקות כלול הגילוי%, שיתף

מפעי א

עמו מידת הרחמים, שהיא ,,מקררת"% את עוצמתו של הצמצום. (ג) ,,חששת את ראשך" - זהו השכל של הנפש הבהמית, המאפשר בחירה ב,מות" ר"ל.

בכך מובן מדוע כתובות הדוגמאות ,ישננו" ו,,הוקרנו" בלשון רבים, ואילו ,חששת את ראשך" בלשון יחיד - כי הצמצום והגילוי שבתוכו ישנם גם מצד המלך, ואילו ,,חששת את ראשך" הוא ענין הקשור לבן המלך בלבד.

. כל המסעות הם כוונת המלך

כאמור, גם הירידות, שבגלוי הן תוצאה של בחירת האדם, הן בעצם כוונת המלך. אבל בירידות אלו הענין שהמלך ,הוליכו" הוא נסתר.

לכן שלושת המסעות הללו הם ה,כלל" של כל המסעות, כי גם הירידות המאוחרות יותר הן לאמיתו של דבר תוצאה מן המצב שאליו המלך ,הוליכו".

ויש לומר, שזוהי הסיבה לכך שרש"י, בפירושו על התורה - ,יינה של תורה""" - מוסיף, לאחר ציטוט המילים ,חששת את ראשך" מן המדרש, את המילה ,,וכו'"'': בכך הוא רומז, שגם ההמשך של ,חששת את