396
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שלא ,זכו" - עקב החטאים. ואילו המסעות שלפני קריעת ים סוף היו מתקיימים גם אילו ,,זכו ישראל".
ההסבר לכך הוא: ה,מדבר" ממש התחיל לאחר ים סוף*. המקום שבו נסעו עד ים סוף הוא מקום מעבר בין ישוב (מצרים) לבין מדבר*.
משמעות הדברים ברוחניות היא%: ,מדבר" הוא מקום אשר ,לא* ישב אדם (העליון*) שם" - מקום טומאה המנוגד לרצון הקדוש-ברוך-הוא. ואילו הדרך המוליכה למדבר איננה מקום ישוב (ל,אדם העליון"), אבל גם איננו מנוגד לרצון הקדוש-ברוך-הוא*: זהו סדר של ירידה שנקבע מלכתחילה מלמעלה, על פי התורה.
זהו ההסבר הפשוט והגלוי לכך ששלוש הדוגמאות שבמשל הן כנגד שלושת המסעות שעד קריעת ים סוף,
כי רק במסעות אלו הוביל המלך את בנו בגלוי. ואילו המסעות האחרים הם תוצאה של בחירת בני ישראל, שגרמה ל,לא זכו".
ט. שלוש הדוגמאות - שלושה ענינים לצורך קיום בחירה חפשית
משמעות שלושת המסעות שבהם המלך ,הוליכו" בגלוי מתבטאת בשלוש הדוגמאות שבמשל: ,ישננו", ,הוקרנו", ו,חששת את ראשך". (כל אלו אינם מצבים של ,חולה" אמיתי", שקשור לחטא", ואף ,חששת את ראשך" איננו ,,חולי" ממש, כפי שאומר רש"י9 על מאמר חז"ל9 ,כל מיחוש..." - ,,מיחוש, חששא בעלמא לפי שעה וקל") -
כדי שעבודתם הרוחנית של ישראל תהיה באופן של ,החיים והמות נתתי לפניך... ובחרת...%", דרושים שלושה חידושים:
(א) הנשמה צריכה לרדת ממקום של אור וגילוי ל,מקום" של הסתר והעדר
הערות
- 4. שהרי ,איתם" הוא ,בקצה המדבר", ומאיתם לפי החירות הוא ,,לאחוריהם לצד מצרים" ופי החירות ,,הוא פיתום" (פרש"י בשלח יד, ב). וראה בשלח טו, כב. פרשתנו לג, ח.
- 5. אף שבכללות נק' ג"כ מדבר (בערך ישוב מצרים) - ראה בשלח יד, ג. ועוד.
- 6. ראה לקו"ת ראה לב, ב: יש באדם בחי' עיר מושב, ובח" שדה ומדבר.
- 7. לקו"ת נשא כ, ג. ראה שם. ובכ"מ.
- 8. ע"ד מ"ש בלקו"ת פרשתנו בביאור לאלה מסעי (צב, א) ההפרש בין המסעות עד מ"ת (במדבר הקרוב לישוב - ק"נ) ולאחרי מ"ת (הרחוק מישוב - ג' קליפות הטמאות). וראה אוה"ת ויצא (רג, א. תתנט, ב) דשדה (הממוצע בין עיר למדבר) ,,הוא כללות המל' שגם ק"נ יונקת ממנה".
- 9. להעיר מתו"א ח"ש ד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה [צויין בלקו"ת ראה שם, סע"ד] דבח" שדה היא מה ש,התורה נשתלשלה בחשך .. אפ" בשקר כו'" עיי"ש.
- 7. מסעי א שיחות -
- 0. ומה שבמשל הכן ,חולה" גם לפני המסעות - י"ל, כי כמה דרגות ב,חולה", וכמ"ש האריז"ל (טעהמ"צ פ' וירא. ובארוכה - ד"ה חמשים שערי בינה תרנ"ג (נדפס בס' השיחות תש"ג ע' 201 ואילך)) דחולה בגימטריא מ"ט שחסר לו שער הנו"ן. וכן בעניננו, שנשמה למעלה קודם ירידתה למטה נק' ,חולה" מפני שעדיין חסרה לה העלי' שע"י הירידה למטה.
- 1. ראה ירוש' שבת (פי"ד ה"ג): חולי זה יצה"ר. וראה מהרז"ו לבמדב"ר כאן.
- 2. שבת יא, א.
- 3. נצבים ל, יט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.