394

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זוהי המשמעות של ,מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני". = בדומה לנאמר*, שלעתיד לבוא יאמרו , אודך

כל סדר ההשתל' - אתה בראת כו' (עד) בקרבי". - ולהעיר מב"ר ספי"ד: בשעה שאדם ישן היא (הנשמה) עולה ושואבת לו חיים מלמעלה. ועד"ז בפדר"א פי"ב =

ופירוש השני ,ביון שהיו חוזרין", בעת עליית הנשמה לאחרי ירידתה"*

[ומתאים ג"כ לב' הענינים שבכתוב: (א) ,ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם גו' (ב) ואלה מסעיהם למוצאיהם" - שקאי על ירידת הנשמה מלמעלמ"ט ועלייתה מלמטלמ"ע, כמבואר בלקו"ת פרשתנו צא, א ואילך. צו, א. ובכ"מ]**.

ועפ"ז יומתק רמז לשון רש"י הבלתי רגיל ,(ורבי תנחומא דרש בו דרשה) אחרת" - כי מצב ועבודת הנשמה בעלייתה מעוה"ז הוא. באי"ע לגמרי לגבי מצבה בעת ירידתה למטה - ,דרשה (ועבודה) אחרת" [ראה אוה"ת ויחי (שפו, אדב) בענין ,יוסף ה' לי בן אחר" - ,ממדרגה אחרת". ועיי"ש, שהוא מה ,,שמסט"א ונה"ב נהפך להיות בח" בן כו'" - ע"ד העלי' ד,מקומות. היכן הכעיסוני"].

1) ישעי יב, א.

מסעי א שיחות -

ה' כי אנפת בי", יודו לקדוש-ברוך-הוא על אשר ,אנפת בי", כי אז יתגלה שזהו

חסד. בכל זאת, כיצד ייתכן לומר שה,מסעות" ב,מדבר העמים" הם

ענין של חסד ועליה? לכך מקדים המדרש ואומר במשל, שזה אפשרי מפני שבן המלך אינו הולך לבד את ה"מסעות", אלא עם המלך, ואף יותר מכך: המלך ,,הוליכו", ואף יותר מכך: כל ההליכה ופרטיה הם כדי ,לרפאותו". = וכיון שכך, ברור, שהירידה עצמה היא (בפנימיות) חסד?*.

4 גם חטאים - עליה

לכאורה, ניתן לשאול על כך: הדברים מובנים לגבי הירידה ל,מדבר העמים" באופן כללי, כיון שכך נקבע מלכתחילה על ידי המלך, ומובן, שזהו ענין של חסד ועליה.

אבל הענין של ,הכעיסוני" ב,מסעות" נגרם על ידי חטאי ישראל. כלומר, ישראל גרמו, באמצעות חטאים, לירידה% יותר מאשר נקבע מלמעלה. ומדוע הכרחי לומר, שגם ירידות אלו הן לצורך עליה?

אף אם נאמר, שתיקון של ירידה נוספת מתאפשר רק באמצעות כח נעלה

הערות

  1. 1. *) ראה תורת הבעש"ט (הובא בדגל מחנה אפרים ריש פרשתנו. הוספות לכתר שם טוב (קה"ת) סכ"ג), דישנם המ"ב מסעות אצל כל אדם, ,והם . מיום הולדו עד שובו אל עולמו".
  2. 2. **) עפ"ז יש לבאר ג"כ (ב,יינה של תורה" שברש"י): (א) זה שרש"י מעתיק גם שמות בעלי הפירושים - ר' משה הדרען ורבי תנחומא - כי ,משה" ענינו המשכה מלמעלמ"ט. ורבי תנחומא, מלשון ,נחמה" - על הירידה ע"י העלי' שלאחרי הירידה.
  3. 3. (ב) לשון רש"י ,,מיסודו של ר' משה הדרשך .. דרש בו דרשה כו'": כי ב,פרד"ס" דתורה - דרשה מתאימה לעולם הבריאה - התחלת המציאות (השייכת לירידה) דהנשמה. וכנ"ל (בפנים ההערה) דהתחלה זו היא ,אתה בראתה". והתחלת העליי ועד לשלימות יחוד אמתי הוא ע"י ההתבוננות שנברא מאין ליש כו' ולעולם ה' דברך נצב כ (שהיחוה"א בארוכה).
  4. 2. ראה אגה"ק סי"א. וראה לקו"ש שצויינו בהערה 38.
  5. 3. היינו שלא זו בלבד שכללות הליכתם במדבר ארבעים שנה הוא מפני חטא המרגלים, הנה גם המסעות גופא. בכו"כ מהם ,,הכעיסו לפני המקום" (לשון רש"י ר"פ דברים).

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 281 לקו"ש חי"ח ע' 394

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.