390
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. דברי המדרש על פירוט המסעות, והשאלות עליהם
על מניית מסעות ישראל במדבר בפרשתנו, נאמר במדרש' (ורש"י מצטט ואת בפירושו על התורה?): ,משל למה הדבר דומה, למלך שהיה בנו חולה, הוליכו למקום אחר לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל מסעות, ואמר לו: כאן ישננו:, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך+ אמר לו הקדוש-ברוך-הוא למשה:
מנה להם כל המקומות היכן הכעיסוני, לכך נאמר: אלה מסעי בני ישראל".
צריך להבין:
א) משל בתורה מדוייק ביותר, ולכן מובן, שלא רק המשל באופן כללי ,שהיה בנו חולה... לרפאותו" מתאים לנמשל, אלא גם כל פרטי המאורעות שבמשל - ,כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך" - מתאימים לנמשל.
היכן אנו מוצאים שלושה ענינים אלו בנמשל, במסעות5?
ב) יתרדעל-כן: מכך שהמדרש אומר רק שלושה דברים אלו ואינו מוסיף את המילה ,וכו'", מובן, שדוגמאות אלו
התנחומא, שעפ"ז מתורץ למה מפרט המסעות שקדמו לשילוח המרגלים ואותם שלאחרי מיתת מרים, כי כבר נזכרו (רובם) בקרא ושקרה שם איזה מאורע מיוחד [ו,כאן ישננו כו' הוקרנו כו' חששת כו'" אינם ענינים של ,,הכעיסוני" דוקא, כ"א מאורעות בכלל - ראה רע"ב, גו"א (נעתק בהערה הבאה), דבק טוב ועוד. ולהעיר מלקח טוב כאן]:
אלא שלפירוש זה קשה, למה נכתבו המסעות משילוח המרגלים עד מיתת מרים (שלא נזכרו כלל לפנ"ז בקרא)? וזה מתורץ לפי הפירוש של ר' משה הדרשן.
6 בגו"א כאן דכש,היו ישראל בנחת ושלוה וזהו ישננו .. בצער כאשר הי' חסר להם דבר וזהו הוקרנו. .. בסכנה הי" וזהו כמו חולה החושש בראשו" - אבל מובן, שמכיון שהוא משל בתורה, צריך לומר, שמצינו ג' ענינים אלו (ישננו הוקרנו וחששת את ראשך) בנמשל גם בתוכנם הפרטי (שינה, קור ומיחוש בראש).
הערות
- 1. תנחומא פרשתנו ג. במדב"ר פכ"ג, ג.
- 2. ריש פרשתנו - בפי' הב'. וראה לקמן הערה 4 3 בבחיי כאן: ,,ישבנו". וכ"ה בדפוס ראשון ושני דרש"י, ובכמה כת"י רש"י. וראה לקמן הערה 7 4) בפרש"י ליתא סיום זה (רק כותב ,וכו'"). וי"ל בפשטות, כי ע"ד הפשט אא"פ לומר שמונה כאן ,,כל המקומות היכן הכעיסוני", שהרי בכו"כ מסעות לא ,הכעיסוני"* [ולהעיר מפרש"י ר"פ דברים: ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו כו'. אבל להעיר מעקב ט, ז. שם, כד. פרש"י יתרו יט, ב]. ויתירה מזו: בכו"כ מהמסעות לא נזכר כלל בפשש"מ שקרה שם איזה מאורע מיוחד. וזה שרש"י מביא גם פי' התנחומא - כי לפירושו של ר' משה הדרשן ש,נכתבו המסעות הללו להודיע חסדיו של מקום .. שכל ל"ח שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות" - קשה, דא"כ לא הו"ל לפרט אלא עשרים מסעות אלו**י? לכן מביא רש"י משל
- 3. *) הביאור על פי פנימיות הענינים (במדרש) - ראה לקמן בפנים סעיף ה
- 4. **) ברמב"ן כאן ,,בכל הזמן הגדול לא הלכו אלא מ"ב מסעות". אבל מלשון רש"י משמע שהחסד הוא בזה , שכל ל"ח שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.