384

,מסעי" (לשון רבים) רומז גם למסע הנשמה ממעלה למטה, לעולם הזה; גם לכך שצריכה להתבצע על-ידי ישראל למטה עבודה בדרך של מסע ועליה מדרגה לדרגה, וגם השכר שהנשמה מקבלת על כך הוא ,,מסעי" - התעלותה היא באופן של הליכה.

בזמן הגלות, בין המצרים

לפי האמור לעיל מובן הקשר בין פ' מטות ומסעי לבין המצרים:

קיומם של הענינים הללו של מטות ומסעי ירידת הנשמה למטה, ותפקידה לבצע את עבודתה בתוקף וכו', וכן השכר - הוא בעיקר בזמן הגלות'י, ב,בין המצרים", ולא כל-כך בעצם ירידתה למטה:

בזמן הבית*, כאשר עשרה** ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש, כשראו ישראל ושמעו אלקות בגלוי, ולכן היו תמיד בביטול ודבקות לאלקות (כדרך שבא לראות כך בא ליראות5), ועבודתם היתה באהבה ויראה לאלקות - הרי על כך אי"אפשר לומר שהיו כ,,מטות", מנותקים מן האילן, אלא

ממות מסעי

כ,שבט", קשורים לשורש וגוף האילן, ולכן לא היו זקוקים לתוקף מיוחד כדי לקיים את עבודת התורה והמצוות ומובן מכך שגם לא נתגלה ה,איתן שבנשמה".

אבל בזמן הגלות, כאשר האלקות איננה נראית ונשמעת כבזמן הבית, קיימים העלמות והסתרים רבים כל-כך לאלקות, ואז ישראל הם כ,מטות" - דבקותם לאלקות אינה גלויה - אז צריכים הם לגלות בעצמם עוצמה רבה יותר כדי להתגבר על ההפרעות בעבודת התורה והמצוות, ובמיוחד כדי להפוך את חושך הגלות לאור -

לפיכך גם שכרם אז הוא באופן של ,מטות", תוקף עצם הנשמה מתגלה יותר מאשר בזמן הבית, ויותר מאשר בהיות הנשמה למעלה, וכל ואת כ,מסעי" - הליכה'*.

וכך גם לגבי ב,מסעי".

שאר הענינים