382

ואילו פ' מסעי פותחת ב,מסעי בני ישראל", והיא מעין ,סיכום" של המסעות ומאורעות בהם, מתוך הספרים שמות ויקרא במדבר המקיפים את כל ארבעים השנים במדבר.

ד משמעות שם הפרשה ,מטות", לפי המשל, בשונה מ,שבטים"

כבר דובר פעמים רבות על יסוד תורת הבעש"ט?, ש,שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" הוא חיותו (של נושא השם), ורומז לתוכנו, וכך הוא גם בשמות הפרשות: תוכנה הפנימי של הפרשה כולה רמוז בשמה. בעניננו: תוכנה של פ' מטות רמוז בשמה לפי מנהג ישראל: ,,מטות", וכך גם לגבי פ'

מסעיי. ההסבר לכך הוא: קיימים שני תארים לבני ישראל כשבטים:

,שבטים" ו,מטות"*. ההבדל ביניהם

ממות מסעי

מובן מתוך משמעותם במשל: ,שבט" הוא ענף שעדיין רך, ואילו ,מטה" הוא מקל קשה וחזק. הסיבה להבדל זה היא: ,שבט" הוא ענף היונק עדיין מן האילן, ולפעמים עדיין מחובר אליו, ולכן הוא רענן ורך, ואילו ה,מטה" נוצר דוקא כאשר הענף נכרת ואינו יונק מן האילן, ולכן הוא קשה.

דומה לכך הוא ההבדל בין שני התארים הנ"ל לעם ישראל:

הן המושג ,שבטים" והן המושג ,מטות" מביעים את העובדה שמקורם של נשמות ישראל הוא בשורש ואילן של אלקות, של ,אילנא דלעילא"***. ברמז התואר ,שבטים" מורה על הנשמה כאשר היא מחוברת לאלקות בגלוי, כאשר היא דבקה ל,אילנא דלעילא", ובאופן כללי מורה התואר על הנשמה כאשר היא נמצאת למעלה, בביטול ודבקות מתמיד לאלקות.

ואילו ,מטות" מתאר את בני ישראל כאשר אינם קשורים בגלוי אל המקור, דבקותם באלקות איננה גלויה. ובאופן כללי מורה התואר על הנשמה כאשר היא יורדת למטה, לגוף ונפש בהמית, ונעשית מנותקת, כביכול, מ,אילנא דלעילא".

כך רומז גם שם הפרשה ,מטות" לירידת נשמות** ישראל והפיכתן לדבר