379

נדרים'' ושבועה, הפוגמים בנשמה, וחטא רצח, הפוגם בגוף - שעליו מדובר בפ' מסעי - גרמו לחורבן בתי המקדשות, כהסברו בהרחבת?'.

ויש לומר, שהקשר שבין פרשות אלו לבין המצרים איננו רק ענין הגלות הרמוז בהן, אלא אדרבה: מתן כח לעבודה שבימי בין המצרים?' לשם יציאה מן הגלות:'.

ההסבר לכך הוא: כשם שבפשטות הרי אין חלים כלל דיני האבלות של ימי בין המצרים בשבת - שהרי אין עצב בה"' ולהיפך, מצוה לענגו* וכו', ומכאן רואים ש,שבת" איננה נפגמת עלדידי עניני בין המצרים = כך, ויותר מכך, הם הדברים בפנימיות, כהסבר

1 וע"פ פנימיות הענינים, הצורך בענין הנדרים - אף שאיתא בירושלמי (נדרים פ"ט ה"א) ,דייך מה שאסרה לך התורה" - הוא מחמת ירידת האדם (ראה לקו"ת מטות פד, סע"ב. ובכ"מ), ע"ד הגזירות וסייגים שנתוספו לאחר החורבן (בית ראשון) דוקא (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 57).

2) וראה גם במס' תענית שלו דרוש לפ' מטו"מ (רז, סע"א ואילך).

*12) להעיר מהמבואר בכ"מ דגולה בתוס' א' - גאולה (ויק"ר ס"פ לב. לקו"ת בהעלותך לה, ג. ועוד).

3) להעיר שגם כפשוטו: בפרשיות אלו (פינחס מטות ומסעי) מדובר ע"ד חלוקת הארץ (פינחס כו, נג ואילך. מסעי לד, יז ואילך) ירושת הארץ, גבולות הארץ (מסעי לג, נא ואילך), כבוש הארץ ,בחלץ חושים גו'" (מטות לב, יז ואילך).

4) וגם תשעה באב שחל בשבת אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו ואפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו - שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"י. ובמג"א שם סקי"ג.

5) טאו"ח (ושו"ע. אדה"ז) השו"ע. וש"נ.

מטות מפעי שיחות -

ה,צמח"צדק"*, שהשבתות של בין המצרים הם בבחינת ,מקדים רפואה למכה" - תרופה מוקדמת לעניני בין המצרים?'.

כך מובן לגבי פרשות התורה הנקראות בזמן הזה, שכיוון ש,ציון5 במשפט תפדה ושביה בצדקה", וב,משפט" כאן הכוונה לתורה", הרי מובן שהפרשות הנקראות ונלמדות בזמן זה הן בבחינת ,(מקדים) רפואה"? ל,מכת" הגלות, כלומר, הוראה וחיזוק לעבודה בימי בין המצרים המביאה ל,,יהיו... לששון ולשמחה ולמועדים טובים"*?.

ב בשנה שמטות ומסעי מחוברות - נתינת הכח עצומה יותר

כל פרטי התורה מדויקים ביותר (ובודאי יותר מעניני העולם שיש עליהם השגחה פרטית), לפיכך מובן,