373

למרות שמסיבה כלשהי אין רש"י רואה להסביר כך בגמרא, הרי ייתכן שרבי משה הדרשן אכן הסביר כך את משמעות דברי הגמרא"'.

ב. המדרשים בפירוש רש"י קרובים לפשט

ההסבר לכך הוא:

כבר דובר פעמים רבות שגם מדרשי חז"ל המובאים על ידי רש"י בפירושו על התורה הם ,קרובים" לפשוטו של מקרא, כדברי רש"* - ,אגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". ואילו את המדרשים שאינם מתאימים כלל לדרך הפשט אין רש"י מביא.

מכך מובן לעניננו, שאם רש"י מביא את דברי רבי משה הדרשן על ,ויקרא לה נבח", הרי יש להם מקום בפשוטו של מקרא. ובדברי רש"י ,ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות...", אין כוונתו לומר שאי אפשר כלל למצוא מדרש על שתי מילים אלו, אלא שאי אפשר במקרים אלו, לפי רש"י, לדרוש את המילה ,,לה", ללא מפיק בה"א, באותו אופן כפי שהיא נדרשת כאן, במדרש הקרוב לפשוטו של מקרא, כי המדרשים הקיימים על מילים אלו במדרש ובגמרא רחוקים לגמרי מדרך הפשטלי, כדלהלן.

לפי זה מובן הדיוק בלשונו של רש"י, האומר ,,ותמהני מה ידרוש...", ולא ,וקשה לי" וכדומה, כי אין זה קושי או סתירה לדרשתו של רבי משה הדרשן כאן, אלא תמיהה בלבד, איזו דרשה הוא יוכל לומר בשני הפסוקים האחרים על המילה ,לה",

וייתכן שבשני המקומות האחרים הדרשה היא שונה, ואכן אינה מתאימה לפשוטו של מקרא, כי, כפי שהוסבר בעבר, יש לומר שבספרי הנביאים והכתובים יש פסוקים רבים ומילים שצריך לפרשם לא בדרך הפשט? - בשונה מחמשה חומשי תורה, שבהם צריך לפרש פסוק דוקא לפי פשוטו':,

רש"י תמה ,מה ידרוש...": מה ידרוש רבי משה הדרשן על שתי הפעמים האחרות שבהן מופיעה המילה ,,לה". האם יהיו אלו מדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא, ואז ,מצאתי לו