367
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,ורבותינו דרשו" לימוד בדרך
ההלכהל".
גם בעניננו, ההסבר לכל האמור לעיל מובן מפירוש רש"י בפרשתנו:
כאשר מדבר רש"י על ענין טבילת כלים, על המילים ,אך במי נדה יתחטא", הוא אומר: ,,לפי פשוטו חטוי זה לטהרו מטומאת מת, א"ל צריכין הכלים גיעול לטהרם*3 מן האיסור וחיטוי לטהרן מן הטומאה. ורבותינו דרשו"* מכאן שאף להכשירן מן האיסור הטעין טבילה...".
מפירוש = רש"י מובן, שלשיטתו קשור ענין טבילת כלים לאיסור (,,להכשירן מן האיסור")'*.
אך קשה לפי ההלכהי, גם כלים חדשים חייבים בטבילה, למרות שלא נבלע בם איסור כמוסבר בגמרא*: ,דהא ישנים וליבנן כחדשים דמו
ואפילו הכי בעי טבילה" (=שהרי ישנים אשר ליבנם דומים לחדשים, ואפילו כך חייבים בטבילה). יותר מכך: רש" מפרש את המילים שבסוף הפסוק ,וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים" כך: ,וכל אשר לא יבוא באש - כל דבר שאין תשמישו עלדידי האור .. ולא בלעו איסור"; ,,תעבירו במים - מטבילו ודיו...". ואם כך, כיצד אפשר לומר על כלים ש,לא בלעו איסור", שיש לטבלם כדי ,,להכשירן מן האיסור"?
ה. ההבדל בין הגעלה לטבילה
הדברים יובנו עלזידי תשומת לב לדיוק בלשון רש"י: לגבי הגעלה אומר רש"י, שהיא כדי ,,לטהרם מן האיסור" (וכן ,,לפי פשוטו" ה,חיטוי" הוא כדי ,לטהרן מן הטומאה"), ואילו לגבי טבילה הוא אומר ,להכשירן מן האיסור".
בשוי לשון זה* בין ההגעלה לטבילה, מסביר רש"י את ההבדל ביניהם:
המושג ,,טהרה" מתאים להיאמר רק לגבי דבר שיש בו טומאה**3 או איסור, ולכן נאמר לגבי ההגעלה, המבטלת את מציאות האיסור הבלוע בכלי, שהיא ,לטהרם מן האיסור".
המושג ,,להכשירן" הוא מלשון הכנה
הערות
- 5. וגם בנוגע לפי' על הש"ס - ראה שד"ח שם דלאו בכ"מ אמרינן דרש"י לאו פסקן.
- 35. כן הוא בכל הדפוסים שראיתי - במ"ם, אף שתיכף לאח"ז: ,,לטהרן" ,,להכשירן" - בנו"ן.
- 6. ע"ז שם.
- 7. וראה גם רמב"ם הל' מאכא"ס שם סה"ה: ,הוסיף לו טהרה אחר עבירתו באש להתירו מגיעולי עכו"ם". ובלח"מ שם מפרש דתיבות אלו קאי על ,,עבירתו באש" - אבל ראה פיה"מ סוף ע"ז: וכשיטבלו כו' הם טהורים לענין האסור והמותר ג"כ מוסף על ענין טומאה וטהרה.
- 5. וראה בדברי שאול ליו"ד שם, שלדעת הרמב"ם ב' ענינים בטבילת כלים: א) מן התורה היא משום גיעולי עכו"ם (דאף שיצא ע"י ליבון וכדו' בכ"ז להשתמש בו בקביעות צריך טבילה). ב) מדרבנן יש בה גם משום טומאה וטהרה, כבירושלמי (וכלים חדשים חייבים בטבילה רק מדרבנן). ואכ"מ.
- 6. מטות ב שיחות 7
- 8. אפילו את"ל דבכלל גם גבי הגעלה י"ל הלשון ,,הכשר" (כברמב"ן כאן. ובכ"מ) = השנוי בזה בפרש"י מוכח כבפנים.
- 38. להעיר גם מ,טהר יומא" (ריש ברכות).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.