366
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
= לקוטי
אכן, אין זה קושי, מפני שניתן לומר, שביוצאם ממצרים, וביודעם ש,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה"?, נזהרו ישראל באיסורי בשר בחלבי, והיו להם כלים נפרדים למאכלי חלב, שלא נאסרו עלדידי מאכלי בשר.
בנוסף לכך: ישנם כלים מסויימים המתאימים, עקב צורתם, למאכלי חלב בלבד.
אך לא מובן: אמנם, לא היה צורך להגעיל את הכלים, מפני שלא נבלע בהם איסור, אך בזמן מתן-תורה, חל על ישראל הענין של ,קדושת ישראל"5, כלשון ה,ירושלמי" שצוטט לעיל, ומסיבה זו היה עליהם לטבול את כליהם", שלא נכללו. לפנידכן
מטות ג
בקדושת ישראל':. = והקושי עומד בעינו: כיצד יכלו ישראל להשתמש בכלי-החלב שלהם ללא טבילה?י.
ד. דברי רש"י בענין טבילת כלים, והשאלה עליהם
כאמור פעמים רבות, אפשר ללמוד מפירוש רש"י על התורה, גם ,ענינים מופלאים"* בהלכה: אמנם, רש"י מפרש את ,פשוטו של מקרא", ומכך מובן, שאין לפסוק הלכה לפי עניני ההלכה המובאים בפירושו בדרך הפשטי:, אך בכל זאת, יש מקומות שבהם מצטט רש" דברים בשם ,רבותינו דרשו" וכדומה. מכך מובן, שאמנם, זהו דרש הקשור ל,פשוטו של מקרא", ולכן מצטט זאת רש" בפירושו, אך יחד עם זה הדברים מבוססים על אופן הלימוד של
הערות
- 7. שמות ג, יב. וראה ר"ן סוף פסחים בשם ,הגדה".
- 8. ראה (בנוגע לאברהם) מדרו"ל עה"פ וירא יח, ח. וראה (לענין מאכלות אסורות בכלל) פרש"י תולדות כז, ג (מב"ר פס"ה, יג). חולין צא, א. ועוד,
- 3. אלא שאעפ"כ לא יכלו לאכול משחיטתם דלפני מ"ת, מכיון שאז לא היו ברי זביחא. אבל להעיר, דבס' גאולת ישראל שם משמע, שהכלים נאסרו מ,בשר נחירה ובהמה טמאה".
- 9. ראה כריתות ט, א.
- 0. גם להדיעות דטבילת כלים היא רק מדרבנן, הרי קיים אאע"ה גם מצות דרבנן (ראה פרש"י תולדות כו, ה), שמזה מובן גם בנוגע לנדו"ד (כמש"נ (וירא יח, יט) ,למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו גו'") ובפרט שלרוב הדיעות טבילת כלים היא מה"ת (הדיעות בזה - ראה שד"ח כללים מערכת טי"ת כלל ב'. וראה שם, דדעת רוב הפוסקים דהיא מה"ת. וכן פסק אדה"ז בשו"ע או"ח סי' קנט סכ"א. סי' שכג ס"ח. וראה הדיעות בפרטיות בס' טבילת כלים הנ"ל במבוא אות ג').
- 1. אבל להעיר מס' חדרי דיעה (מובא בדרכי תשובה יו"ד שם סק"ד) שהניח בצ"ע אם כלים של גר המתגייר צריכין טבילה.
- 2. ואין לומר שטבלו הכלים שלהם - כי: א) לא אשתמיט בשום מקום לומר שעשו זה. ב) פלוגתא (ראה שו"ע (ושו"ע אדה"ז) או"ח סשכ"ג ס"ז (ח')) אם מותר להטביל כלים חדשים בשבת. ובשו"ע אדה"ז שם: ואם א"א כו' לא יטביל כו'. - והרי קיים א"א (ובמילא גם כו"כ מיו"ח) גם מצות דרבנן.
- 8. גם דוחק לומר שהשתמשו בכלים שאי"צ טבילה (כלי חרש וכיו"ב) - דא"כ הי' צ"ל נרמז זה (או כיו"ב) בהמנהג דאכילת מאכלי חלב.
- 3. ל' השל"ה במס' שבועות שלו (קפא, א).
- 4. וגם בפירושו על הש"ס - ידוע דרש"י פרשן ולא פסקן (יד מלאכי כללי רש"י אות ב'. שד"ח (כרך ט') כללי הפוסקים סי' ח אות ט').
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.