357
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
א. פירוש רש"י על ,,בדבר בלעם", והשאלות על כך
מן הפסוק' ,,הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה'...", מצטט רש"י את המילים ,בדבר בלעם", ומפרש: ,אמר להם: ואפילו אתם מכניסים כל המונות? שבעולם אין אתם יכולים להם, שמא מרובים אתם מן המצרים שהיו שש מאות רכב בחור:, בואו אשיאכם עצה, אלקיהם של אלו שונא זמה הוא... כדאיתא בחלק+ ובספרי... 5".
מובן, שרש"י צריך לפרש כאן בכלל שזו היתה עצת בלעם, למרות שהוא כבר פירש זאת בפרשת בלק* על דברי בלעם ,לכה איעצך" (וכן על הפסוק? ,ויחל העם לזנות אל בנות מואב""), כי פסוקנו הוא המקור שממנו למדים זאת, כפי שאומר רש"י על הפסוק ,לכה
איעצך": ,תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם.
אך צריך להבין לשם מה הוא מאריך ואומר ,,אמר להם אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם .. רכב בחור":
א) מדוע חשובים פרטים אלו להבנת הפסוק?
ב) אם רוצה רש"י, מסיבה כל שהיא, להביא את החלק מדברי בלעם, הרי מתאים יותר להביא זאת במקום שהוא מפרש את הענין בפעם הראשונה - על ,לכה איעצך"?
ב הדיוקים בדברי רש"י
כן יש להבין מספר דיוקים בדברי רש"י:
א) בדברי בלעם ,אפילו אתם מכניסים כל המונות שבעולם אין אתם יכולים להם" כי ,,שמא מרובים אתם מן המצרים", אין הראיה ממין הנידון. אמנם, ,,אתם" בלבד אינכם ,,מרובים מן המצרים", אך ביחד עם ,כל המונות שבעולם" הם בודאי מרובים מן המצרים, כי המצרים הם אומה אחת בלבד, וככל שיהיה ,,המונה" מרובה?,
הערות
- 1. שיחות 7
- 1. פרשתנו לא, טז.
- 2. בהדפוסים דפרש"י הובא בחצע"ג ,ס"א האומות". אבל בדפוס ראשון ושני וכו"כ כת"י רש"י איתא ,המונות", וכ"ה בהדפוסים דספרי.
- 3. בשלח יד, ז.
- 4. סנהדרין קו, א.
- 5. עה"ם.
- 6. כד, יד.
- 7. כה, א.
- 8. להעיר אשר לאח"ז ממשיך ,,את המדינית" (כה, ו) ,,המדינים גו' בנכליהם גו'" (כה, יז"יח) נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים (פרשתנו לא, ב. וראה פרש"י) ואומר עליהן ,,הן הנה היו גו'" ואין רש"י מתרץ זה - כי כבר פירש שבלק הי' מנסיכי מדין וגם מלך למואב (בלק כב, ד).
- 9. וגם לדעת המכילתא (בשלח יד, ה. שמו"ר פט"ו, יוד) ,,שהי' פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו" הרי נאמר בפסוק (שם, ז) שהי' ,כל רכב מצרים" ולא של כל העולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.