355
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
זוהי רק עשיה הנותנת לאדם קשר עם הנעשה?".
ולכן קיים מצד פנימיות התורה ענין של אמירת תהלה לדוד גם בתפילת ערבית, אלא שהאמירה היא רק ,בגין שבחא", שהיא ,כמו ועל דרך .. רשות": תפקיד האמירה איננו ליצור את ההשפעה (של מזונות וכו') אלא הוא שבח מהקדוש-ברוך-הוא.
וכדי להדגיש שאמירה זו של תהלה לדוד היא ענין של רשות בלבד (לא כאמירת תהלה לדוד בשחרית ומנחה) לא קבעו" את אמירתו בתפילת ערבית עצמה, אלא בשחרית,
ובתפילת שחרית עצמה - בפסוקי דזמרה**, הבאים לפני תפילת שמונהעשרה של שחרית5. ויש לומר שהכח
להלל את הקדוש-ברוך-הוא בתהלות ובתשבחות עוד לפני שמתפללים שמונה"עשרה בשחרית, נובע מן ה,,יחוד" של תפילת ערבית הקודמת.
[בכך יובן גם הנאמר בזוהר שם, ש,פרנסה לא חזי למשאל אלא בתר צלותא ופרנסה דמארי'" (=פרנסה אין ראוי לבקש אלא לאחר הלול הקדוש-ברוך-הוא), = שלכן אומרים תהלה לדוד לאחר שמונה-"עשרה בשחרית, ואמירת תהלה לדוד במנחה ,קודם צלותא" היא מפני שלאחר צלותא דמנחה הוא זמן של ,דינא קשיא"*.
ולכאורה אין מובן: אכן, אי אפשר לבקש על מזונות לאחר מנחה, מפני שהוא זמן של ,,דינא קשיא" - אך כיצד אפשר לבקש זאת ,,קודם צלותא", לפני שמקיימים את ,,פרנסה דמארי'"?
אלא שלפי המוסבר לעיל יש לומר, שזה מפני שכבר התפללו תפילת שחרית, ונשאר הרושם של תפילת
הערות
- 2. ראה גם לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 112 ואילך (ובהערות שם). חי"ב ע' 73 ואילך.
- 3. ע"ד מ"ש בביאוה"ז שם (ע' צג) בשם הב"י* (או"ח סרל"ז) שכדי ,,להראות שאינה חובה ממש ... אין הש"ץ חוזר התפלה בתפלת ערבית ואין אומרים קדושה".
- 4. שענינם - סידור שבחו של מקום (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס נא). וראה אוה"ח לזהר כאן.
- 5. אלא שצע"ק, שלפ"ז נמצא שאמירת תהלה לדוד בפסוקי דזמרה היא רק ,,כמו וע"ד .. רשות", ומה שאומרים ,בגין מזונא ופרנסה .. בתר צלותא" הוא ,,חיובא על ב"נ" (לשון הזהר כאן): ואילו ע"פ נגלה, אמירת תהלה לדוד בפסוקי דזמרה היא יותר חיוב מאמירתו לאחרי שמו"ע = שהרי פסוקי דזמרה נזכר בש"ס (שבת קיח, ב)
- 5. *) כ"ה בגכי"ק הצ"צ. וצ"ע שהרי הב"י לא הוסיף על מ"ש בטור שם (בשם הרמב"ם). ואולי צ"ל ,,כמ"ש בב"ח" (שכ"ה גם האידנא דקבעוה חובה. ע"ש.
- 6. פינחס ד שיחות 2
- 7. ואומרים ברכה לפני' ולאחרי' (וראה לבוש או"ח שם ,מאחר שחייבו חז"ל לאומרו תקנו ברכה כו'"), ותהלה לדוד הוא עיקר פסוקי דזמרה (ראה שו"ע אדה"ז שם. (טושו"ע ו)שו"ע אדה"ז שם סי נב).
- 8. ואולי י"ל שלכן מדייק אאמו"ר דאמירת תהלה לדוד ,,בגין שבחא" הוא ,,כמו וע"ד .. רשות", להדגיש, דלשון הזהר ,לאו בגין חובה" אין הכוונה בזה שהוא רשות כפשוטו לגמרי, כ"א שפעולתו הוא ,,כמו וע"ד" ענין הרשות מאחר שאינו ,בגין מזונא ופרנסה" (לפעול המשכות כו'), כא רק ,,בגין שבחא". וראה לקמן הערה 38.
- 6. שם רכו, ב. וראה מג"א ושו"ע אדה"ז שצויינו לעיל הערה 7.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.