354

6 לקוטי בדרך מתנה) תפעל את פעולתה למטה בשלימות,

כדוגמא שמביא ה,צמח צדק"< בענין הזכרת טל, ש,לא חייבו חכמים להזכיר (שהרי טל נעלה מאתערותא דלתתא - ,טל לא מיעצר""), ואם בא להזכיר מזכיר"? - ,כדי שיהא לברכה"*?.

ולכן דברים אלו הם באופן של רשות, כי מדובר על דבר שהוא נעלה מעבודת האדם, ולפיכך הוא ,,רשות". אי אפשר להכריח (כביכול) שההשפעה תהיה כראוי, ולכן אין זו חובה על האדם.

בדומה לכך תפילת ערבית היא רשות: למרות שה,יחוד" נעשה מאליו, בכל זאת יש תפילת ערבית כרשות, לפחות, כדי שה,יחוד" יהיה ,,לברכה".

4 ההבדל בין תפילת ערבית לבין אמירת תהלה לדוד לפי זה יובן מדוע רק תפילת ערבית היא כך, ולא אמירת תהלה לדוד: ה,צמח צדק" מסביר< שאמירת תהלה לדוד היא כדי ,לעורר" את הדרגה שבה ,,מתחיל שורש התעוררות יחוד (זו"נ)". לפיכך מובן שלאמירה זו אין מקום בתפילת ערבית: תפילת

ערבית היא רק בקשר לאופן פעולת היחוד וכו', ולא כדי לעורר את היחוד עצמו, כמצויין לעיל. ואילו אמירת תהלה לדוד באה כדי לעורר את הדרגה שבה ,מתחיל שורש התעוררות יחוד" - כלומר, היא צריכה לעורר את עצם היחוד ובכך איננה שייכת עבודת האדם.

ח. הענין בפנימיות התורה הוא שונה: תהלה לדוד - רשות

אך כל זאת מצד הנגלה שבתורה, הנוגע ל,גליא דקוב"ה"* - חיצוניות הכתר, כביכול, ולפיכך איננה שייכת עשיה מצד האדם כדי לעורר את ה,יחוד", כי היחוד נובע מפנימיות הכתר.

ואילו מצד פנימיות התורה, הנוגעת ל,,סתים דקוב"ה"*, פנימיות הכתר'? - קיים ענין של ,עבודה" גם ביצירת היחוד, אלא שהעבודה בדרגה זו איננה באופן של ,חובה", אלא כ,רשות". כיוון שזהו מקום שעבודת האדם איננה מגיעה אליו, ועבודת האדם איננה יכולה לפעול שם, הרי אין העבודה ,,חובה", המצביעה על כך שהאדם מכריח - פועל באמצעות העבודה, אלא