353

דקיימא לן .. תפילת ערבית רשות לכן אין אומרים אשרי קודם תפילת ערבית", שהרי הדבר הנגרם עלדידי אמירת תהלה לדוד ,ודאי יומשך מאליו"*' - שמהם מובן שאי אמירת תהלה לדוד בערבית לפי הדיעה שתפילת. ערבית רשות, איננה מפני שאין בתקנה זו תועלת, כי בין כך ובין כך תחסר הפעם השלישית, מפני שתפילת ערבית היא רשות, \,בשביל צורך היו מבטלין אותה"", אלא מפני שמלכתחילה אין צורך בפעם השלישית בערבית שהרי ,ודאי יומשך מאליו".

ואין מובן: כשם שאומרים על תפילת ערבית שהיא רשות מפני שה,יחוד" שלה נעשה מאליו, לאחר שהמתפלל בצע את ההכנות ליחוד זה באמצעות תפילת שחרית ומנחה, ובכל זאת קבעו את תפילת ערבית כרשות - היה צריך להיות כך גם לגבי אמירת תהלה לדוד: היא היתה צריכה להיות ענין של רשות [ויותר מכך: לאחר ש,האידנא קבעוה (=כיום קבעו את תפילת ערבית) חובה"'? - היתה צריכה גם אמירת תהלה לדוד בתפילת ערבית להקבע כחובה].

וכן: מדוע אין אמירת תהלה לדוד שייכת לתפילת ערבית?

1 שני סוגי העניניס שלמעלה מעבודת האדם

יש להסביר זאת כך:

ישנם באופן כללי שני סוגים בענינים הנעלים מעבודת האדם ונעשים מאליהם לאחר ההכנות

ההכרחיות של האדם והכנת כלי ראוי לקבלת ההשפעות מלמעלה, < והם:

א) דרגות הנעלות לחלוטין מעבודת האדם. הן אינן שייכות כלל לעבודת האדם, בדומה לקריעת ים סוף, שהקדוש-ברוך-הוא אמר: ,ואתם תחרישון"?: א צורך בתפילה, מפני שהמלחמה מלמעלה היא בדרגה שבה אין כלל מקום לעבודת האדם, ואדרבה, לפעמים עבודת האדם מפריעה, 5

ב) דרגות שיש להן קשר לעבודת האדם, אלא שהעבודה איננה חובה כי אם רשות. עשיית האדם איננה היוצרת את ההשפעה מלמעלה שהרי אם האדם יכול לגרום לכך היתה זו חובה - אלא באה כדי שההשפעה מלמעלה (הבאה