345

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4% לקוטי מן הפסוק נראה, שהסיבה העיקרית לקבלת השכר של ,בריתי שלום" היא, שפינחס ,השיב את חמתי מעל בני ישראל... ולא כליתי את בני. ישראל...". ו,בקנאו את קנאתי בתוכם" הוא פרט צדדי המספר באמצעות מה ,,השיב את חמתי...".

לא מובן: את הענין של ,השיב את חמתי מעל בני ישראל... ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי" מוצאים גם אצל משה רבינו, ולא רק פעם אחת, אלא מספר פעמיםי?, כמסופר בתורה'?. מהו החידוש במעשהו של פינחס, שדוקא לו ניתן על כך שכר של ,בריתי שלום"?

ועוד: אצל משה, לא די שלא ניתן השכר של ,בריתי שלום .. לו ולזרעו אחריו", כי אם להיפך, אנו מוצאים שהקדושדברוך-הוא מונע ממנו שכר מסוג זה, כפי שמסבירים חז"ל? את המסופר בפרשתנו מאוחר יותך*?, שבבקשת משה מאת ה' ,יפקוד ה'... איש על העדה" הוא התכוון ,,שיירשו בני את כבודי". לכך לא הסכים ה', והוא אמר ,,קח לך את יהושע בן נון..." - גדולת משה לא עברה ,לזרעו אחריו".

פינחפ ג

ו. מן ההבדלים בין משה לפינחס

ישנם הבדלים בין עבודת משה לעבודת פינחס. ומהם:

א) משה ,השיב את חמתי" באמצעות תפילתו לה', אשר הביאה לכך שהגזירה הוסרה מישראל מלמעלה. ואילו פינחס גרם עלדידי עבודתו, ,בקנאו את קנאתי, ובמיוחד כמודגש ,קנאתי בתוכם" לכך שישראל יחזרו בתשובה, ובאמצעות זאת ,ויכפר על בני ישראל".

ב) משה ביקש למען ישראל, עד לכדי מסירות נפש'? - ,ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"? - מסירות נפש מצד הנשמף*?. ואילו אצל פינחס היתה מסירות נפש כפשוטה, העמדת הגוף בסכנה ממשית. כדברי חז"לפ, ששבט שמעון רצו להרגו והוא ניצל בנס.

מובן, שהעובדה, שאצל משה אין מוצאים מסירות"נפש של הגוף, אינה נובעת מכך שהיתה חסרה לו המוכנות לכך ח"ו. לו היתה דרושה מסירות"נפש במעשה, היא היתה בודאי קיימת אצל משה, אלא, שלא בכך היתה עבודתו של משה.

הערות

  1. 3. ראה זהר פרשתנו רכ, א.
  2. 4. בחטא העגל - תשא לב, יא ואילך. במתאוננים - בהעלותך יא, ב. במרגלים - שלח יד, יג ואילך. וראה פרש"י קורח טז, ד.
  3. 5. תנחומא פרשתנו יא. במדב"ר פכ"א יד. פרש"י עה"פ (ושם: גדולתי).
  4. 6. כז, טז ואילך.
  5. 5. שיחות
  6. 7. תשא לב, לב.
  7. 8. להעיר מדרז"ל (ברכות לב, א. ועוד) עה"פ ויחל משה - אבל מובן שאי"ז מסנ"פ דגוף.
  8. 9. ראה ספרי ותנחומא ס"פ בלק. סנהדרין פב, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.