344

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כוליה נחמתא". נבואת ירמיהו היא אודות חורבן בית-המקדש ואודות הגלות, ונבואת ישעיהו היא אודות הישועה והנחמה. דבר זה נרמז גם בשמותיהם"': = ישעיהו -= מלשון ישועה?', וירמיהו מכיל בתוכות את האותיות מר, מלשון מרירות, או כלשון חז"לי!: ולמה נקרא שמו ירמיהו, שבימיו נעשה ירושלים אירמיאה (=חורבהל').

הבדל זה בין נבואותיהם כרוך בשוני בין התקופות שבהן הם ניבאו, כלשון כ"ק מורי וחמי אדמו"ך': ,ירמיהו היה בזמן של דחיה והסתר'? וישעיהו היה בזמן של גילויים".

למרות שגם נבואת ישעיהו כוללת דברי תוכחה רבים לישראל על

חטאיהם, כפי שרואים בפרקים רבים, עד שהחמורה"? מבין ,תלתא דפורענותא" היא ,חזון ישעיהו". בכל זאת נאמר על כך ,,כוליה נחמתא", כי תוכחתו הביאה לתיקון ולתשובה באמצעות דברי ,נחמתא" (,גילויים") - הנבואות אודות הגאולה? שתבוא עלידי תשובתם של ישראל.

לעומת זאת, ירמיהו עורר את ישראל באופן של דחיה והסתר, עלדידי סיפור על החורבן שיבוא אם ישראל לא יחזרו בתשובה.

וזהו הקשר בין ירמיהו לפינחס, כי גם פינחס, כירמיהו, הביא לכפרה על ישראל באופן של ,דחיה והסתר", ולא באופן של ,גילויים", כמוסבר להלן.

ה. מדוע קיבל דוקא פינחס שכר על מעשהו זהז

הדברים יובנו על"ידי ההסבר על דברי ה', שמפני שפינחס ,השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי", יתן לו ה' את השכר של ,בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם...".

הערות

  1. 6. ראה זהר ר"פ תצוה (קעט, סע"ב): ועל דא שמהן דתרין נביאין אלין .. בגין דשמא גרים כו', עיי"ש.
  2. 7. פרש"י ומצו"ד ישעי' מט, א. וזהר שם: ישעי' שמא גרים לפורקנא. וראה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שהובאה לקמן בפנים, דישעי' ,,ישע י"ה, שע"ה נהורין" [וברשימות הצ"צ לאיכה (ע' 28. אוה"ת נ"ך כרך ב' ר"ע א'נט) , ישעי' מלשון וישע ה' כו'"], ובאגה"ק ס"ג: ישועה הוא מלשון וישע ה
  3. 8. קה"ר בתחילתו. ובפסיקתא דר"כ ויל"ש שם: שבימיו נעשה ביהמ"ק אירימון. ושם לפנ"ז: ירמי' ירם* י"ה [הובא בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שם].
  4. 9. מ"כ לקה"ר שם.
  5. 0. שיחת י"ג תמוז תש"ג (סה"ש תש"ג ר"ע 0).
  6. 1. להעיר ממרז"ל (יל"ש ירמי' רמז רסב) ,ירמ" הי' מתנבא בשווקים".
  7. 7. *) בפסיקתא שם: ,,רם". וראה הערות המו"ל שם.
  8. 8. פינחם ג שיחות 53
  9. 21. מתאים לזמנה - תמיד משנכנס אב וסמוכה ליום התענית.
  10. 2. ולהעיר דגם הענינים שבנבואת ישעי' שלכאורה אינם ישועה - הם גבורות ממותקות (קה"י ע' ישעי'. ובארוכה - ראה רד"ה ציון במשפט תשל"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' קנא)). ועפ"ז מתורץ בפשטות הלשון ,כולי' נחמתא" (אבל בחדא"ג ב"ב שם: כולי' נחמתא לאו דוקא. ועפ"ז מתורץ בפשטות הא דחזון ישעי' היא מג' דפורענותא).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א לקו"ש חי"ח ע' 344
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ח ע' 344

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.