336

כאשר משה היה עסוק'? בטיפול בכל ,הדבר הקשה" אשר ,יביאון אל משה"5, וב,,הודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון"? בחיי

היום יום. וזאת, במיוחד לפי הדעה של הברייתא, המובאת בפירוש רש"י

בפרשת אמור", שפרשת המועדות שם נאמרה לאחר פרשת הדגלים, והיו, אפוא, פרשיות רבות55 אחרות, שהיו חשובות באותו זמן למעשה. לדוגמא: מנין בני ישראל, דגלים, מסעות, פסח שני ועוד.

לכן מוסיפה שם התורה בסוף ,וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל", כדי להדגיש, שמשה העביר לבני ישראל מיד את כל פרטי הדינים שבפרשה זו, וזה עצמו מלמדנו, שכוונת ההוראה למשה ,דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה'..." היא, שהוא יעביר לבני ישראל את כל הפרטים מיד.

לעומת זאת בפרשתנו, אין סיבה לדחות את מסירת הדברים, ומובן מאליו, שמיד לאחר הוראת ה' ,צו את בני ישראל ואמרת אליהם..." העביר משה לבני ישראל את כל הדינים.

ובמיוחד, כאשר מדובר בסיום ארבעים השנים, ואם לא עכשיו - אימתי*?

ותמוה: מדוע נכתב הפסוק ,ויאמר משה אל בני ישראל... "?

על כך עונה רש"י ,,להפסיק הענין... שאם לא כן יש במשמע שלא אמר להם זו, אלא בפרשת נדרים התחיל דבריו", כפי שיוסבר להלן סע" ז.

ה. ההסבר לציון שמו של רבי ישמעאל

לפי זה מובן מדוע מציין רש"י את שמו של בעל המאמר - ,דברי רבי ישמעאל":

ההסבר שלעיל על הצורך בכתיבת הפסוק ,,וידבר משה... אל בני ישראל" בפרשת אמור - שאילולא כן ניתן היה לחשוב שהוא דחה זאת למועד מאוחר

*28) ובפרט ע"פ פרש"י פרשתנו כח, ב.

9 גם י"ל (ויתורץ ג"כ זה שהעתיק רש"י ,דברי רבי ישמעאל" גם בפירושו בפ' מטות - נעתק לעיל ס"ב) - שהוא כדי לתרץ: למה הוצרך לכתוב פסוק שלם ,,להפסיק הענין" - הו"ל לכתוב בפירוש בתחילת הפרשה ,ויאמר משה אל בנ"י גו'" (במקום ,וידבר ה' גו'", כבכמה מקומות - ראה בהנסמן לעיל הערה 2)?

[ועד"ז בפ' מטות שם: למה נאמר בתחילת הפסוק ,,הרגו" שמשום זה צריך להכפיל ,,הרגו" בסוף הפסוק כדי ,,להפסיק הענין" - הו"ל לכתוב ,הרגו" רק פעם א' בסוף הפסוק (וכקושיית מפרשי רש"י שם)] -

אלא ששיטת ר"י היא, שרגיל בתורה סגנון כזה (ונכלל בשיטתו דדברה תורה כלשון בנ"א (סנה' סד, סע"ב. ועוד. וראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו, וש"), ואין מקום לקושיא - שלאחרי שנאמר הסיפא רישא ל"ל (או - דהו"ל לכתוב הרישא. באו"א), ולכן מפרש ,להפסיק הענין" בב"מ.