331

הקדוש-ברוך-הוא, כי (ב) זה בדומה לצאן ,,שנפל בה דבר, שהרועה אינו אשם בכך. והקדוש-ברוך-הוא מצווה למנותם כי אצל ,,בעל הצאן" חביבה הצאן, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.

4 המנין קשור לפטירת משה

אך פירוש זה אינו ,חלק":

ישראל היו אז ,,בערבות מואב מעבר לירדן ירחו"'3 מוכנים להיכנס לארץ ישראל, וכבר נגזרה הגזירה ,,לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ..."':, וממילא באה העת:* של ,ונאספת (משה) אל עמיך" - אשר על-כן נאמר (מיד לאחר מנין בני ישראל, ופרשת בנות צלפחד שהיתה בהמשך למנין), ,עלה אל הר העברים הזה..."*, ואחר כך ציוה הקדוש-ברוך-הוא על משה לסמוך את יהושע5.

וכיון שמנין של רועה הוא, כדלעיל, כדי לדעת כיצד להנהיג את צאן מרעיתו להבא - להתמסר אליהם ולשומרם מפגיעות נוספות - צריך היה לשתף במנין זה גם את הושע,

כאלעזר, שצריך היה תיכף להיות רועה ישראל%?

בדוחק ניתן לומר, שהקדוש-ברוךהוא ידע שעד הסתלקותו של משה יעברו עוד מספר חדשים, לכן חשוב המנין למשה, לפחות לחדשים שבהם הוא יהיה עדיין הרועה'*.

אך כיון שהסבר זה לאי שיתוף יהושע - שיהיה רועה כעבור מספר חדשים במצב שונה לגמרי של ישראל ולמשך יותר מארבע עשרה שנים - ,אינו חלק", מביא לכן רש"י פירוש נוסף, שהמנין אכן קשור לפטירת משה = ,,עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו מחזירם במנין".

אלא שהפירוש השני קשה יותר מן הראשון, כי* לפי זה אין המנין קשור ל,ויהי אחרי המגפה", אלא ל,קרב למות". ולכן מביאו רש"י רק כפירוש שני, והפירוש הראשון הוא העיקרי לפי פשוטו של מקרא.

ח. אן חביבות לגבי ,בועל ארמית" אך צריך להבין: אכן, מדוע היה כאן המנין מצד ה,רועה", משה רבינו, ולא מצד הקדוש-ברוך-הוא - בעל הצאן - בכוונה לדעת ,כמה נותרו בהם להודיע