327
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שמסר נפשו עבור צאן מרעיתו, מנה את ישראל כדי לדעת ,מנין הנותרות" שעליו לרעות.
ב) ה,משל לרועה... והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות", שבו הרועה הוא החפץ לדעת ,מנין הנותרות", אינו
מתאים, לכאורה, לנמשל, שבו הקדוש-ברוך-הוא - בעל הצאן, ציוה למנות את ישראל, ולא מרצון
ה,רועה", משה, מצד עצמן.
בדוחק ניתן לפרש את כוונת הנמשל, = שהקדוש-ברוך-הוא ציוה למשה דבר שהיה חשוב למשה, כפי שזה חשוב לרועה במשל, אך עדיין קשה:
רש"י היה יכול להביא מלכתחילה משל על ,,בעל הצאן" ולא על ,רועה"?
ג) יותר מכך: בתנחומא* ובבמדבר רבה" אכן מובא משל ,לזאב שנפל על הצאן הוצרך? בעל הצאן למנותם..." - ורש"י משנה וכותב ,משל לרועה..."*.
ד) והתמיהה אף חזקה יותר: רש"י
עצמו מביא בפרשת תשא*', במנין בני ישראל לאחר ,מעשה העגל מפני שנכנס בהם מגפה" - ,משל לצאן החביבה על בעליה שנפל בה דבר ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם..." - ומדוע, אפוא, אומר רש"י כאן ,משל לרועה... "?
ה) הבדלים נוספים: (א) בפרשת תשא אומר רש"י ,משל... שנפל בה דבר", וכאן - ,שנכנסו זאבים9י לתוך עדרו"? (ב) בפרשת תשא הוא מדגיש במשל את ענין החביבות - ,להודיע שהיא חביבה עליו", ואילו כאן, במשל על הרועה, איץ זה נזכר כלל!!, (ג) במדרשים נאמרים הביטויים ,על הצאן" ,,לתוך הצאן"5 - ואילו רש"י משנה ואומר ,לתוך עדרו".
הערות
- 65. פרשתנו ד.
- 6. פכ"א ז.
- 7. בבמדב"ר הגירסא: שנכנס לתוך הצאן הורד כו'.
- 8. אבל אין להוכיח מזה שמצא רש"י גירסא כזו באיזה מדרש (אף שגם אז אי"מ למה בחר רש"י בגירסא הנדידה ולא בגירסא הרגילה) - כי מכיון שרש"י אינו כותב ,,כדאיתא כו'" ,,אמרו רבותינו" וכיו"ב - ה"ז דברי עצמו ולשונו, אלא שצריך לבאר טעם שינוי לשונו מל' מרז"ל - שהוא כדי להתאימו לפשוטו ש"מ. ובלקח טוב כאן הובא ג"כ ,משל לרועה כו'". ובבחיי הובא ל' רש"י בשם
- 5. פינחפ א שיחות 5
- 9. ל, טז. וראה תנחומא תשא ט. פסיקתא דר"כ (באבער) פ' שקלים.
- 0. הטעם שכ' רש"י ,זאבים" (ל' רבים) ולא כבתנחומא ובמדב"ר (,זאב")* - י"ל, כי המגפה באה בסיבת חטא בנ"י, והיו ב' חטאים**: לזנות אל בנות מואב, ויצמד לבעל פעור (ובכ"א מהנ"ל כמה דרגות), ולכן כ' ,זאבים" - ל' רבים.
- 1. אף שבדוחק י"ל שסומך על פירושו בפ' תשא ובמדבר הנ"ל.
- 9. *) הל' ,זאבים" נמצא במדרשים שבהערה הקודמת.
- 10. **) ולהעיר דמלעון רש"י ,,להכשילם בזמה" (בלק כד, יד) משמע דזה בלבד דיו. ועוד - הרי לא מצינו שנצמד זמרי לבעל פעור ואדרבה מפורש דהוא מדיץ בועל ארמית, ומלשון הכתוב כמה פעמים (ובפרש"י שם) - משמע דאך חטא בעל פעור הוא הגורם. ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.