323

דלים), ובאדם עצמו זהו בפועל, כאמור.

ובעבודת האדם באופן כללי: ההכנה עד המעשה בפועל - ,ג" - היא בדרגת ,נשמע", והעבודה בפועל - ,ד" היא דרגת ,נעשה".

המעשה

ט. ,פ'נחס" - ,נעשה" בלבד, ,,יוסף ?צחק" - ,נעשה ונשמע"

לפי כל האמור לעיל יובן הקשר שבין אופן מסירות הנפש של פינחס לבין אופן מסירות הנפש של הרבי כפי שמובע בשמותיהם:

פינחס לא היה נשיא הדור, לא הוא צריך היה לצוות ללכת במסירות נפש, אלא הוא היה השליח? אשר בצע את המעשה בפועל, ואצל שליח צריך להתבטא בעיקר ה,נעשה" - ,פינחס" בגימטריא ,,יצחק", בבחינת ,ד" (ד' פעמים שם ב"ן), ולא כל כך ההכנה ל,נעשה" (הענין של ,נשמע"), כי זה עלול לפעמים להפריע לביצוע המעשה בשלימות5.

וכיון שסוף מעשה במחשבה תחילה*, סוף העשיה נוגעת ל,תחילה",

פינחס - יבזיג תמוז שיחות 1

שלפני המחשבה, אף לפני תחילת המחשבה5, לכן השיג פינחס במסירות נפשו שמעל להגבלות התורה את הענין של ,קנא לאלקיו" ו,בקנאו את קנאתי", כלומר, הוא הגיע עד דרגת ,תחילה" הנעלית ממה שנקבע מצד ,מחשבה תחילה", מצד דרגת התורה*.

לפינחס היתה ההכנה של ,נשמע", שהוא קבל מנשיא הדור, ,משה רבינו", כפי שנרמז בדבריו ,,מקובלני ממך"7, אך הענין של ,,נשמע" היה מוסתר אצלו אחר כך. בגלוי הודגש אצלו ביצוע השליחות: ,קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא".

אבל אצל נשיא הדור, אשר ,,הנשיא הוא הכל"*, צריכים להיות וישנם שני ענינים אלו בשלימותם, הן ,נעשה" והן ,נשמע", כפי שמודגשים בשמו ,יוסף יצחק". הן ההכנה, ,,גשמע" - יוסף, והן קבלת ההשפעה, ,נעשה" - יצחק.

וכפי ששני ענינים אלו נראו בפועל אצל בעל הגאולה והשמחה: מסירות נפש למען הפצת התורה והיהדות לכל סוגי היהודים, קטנים וגדולים: בניית מקוואות, שליחת רבנים, שוחטים, מוהלים וכדומה למקום שזקוקים להם שם, ארגון ,חדרים" לתינוקות של בית רבן עבור לימוד ,אדב", שליחת