301

8 לקוטי אפילו מדרגת החכמה והשכל שלפי התורה - חוקה זו מקיים היהודי רק מתוך התבטלות לרצון הקדוש-ברוךהוא.

ד שתי הדרגות במסירות נפש

בדומה לכך יש שני אופנים במסירות נפש5:

יש דרגה של מסירות נפש הכרוכה ב,חישובים". אמנם, ,חישובים" של קדושה, אך בכל זאת אלה הם שיקולים כלשהם. כלומר, שלפני שפועלים במסירות נפש מעיינים תחילה בשולחן ערוך> אם חייבים למסירות נפש זו לפי התורה. זוהי ,,חוקת התורה" - זוהי ,חוקה" ומסירות נפש כפי שהיא מוגדרת ו,מדודה" לפי התורה, מצד השכל והחכמה של קדושה, אשר משום כך יש בה כבר הגבלה מסויימת.

האופן האחר של מסירות נפש הוא, כאשר אין עורכים שום שיקולים וחישובים, ודרגה זו של מסירות נפש נקראת ,חוקה" סתם - היא נעלית גם מ,חוקת התורה"", כי היא נובעת

חו"ב - יבזיג תמוז

מעצם הנפש של היהודי, הנעלית בשרשה מן התורה*, כדברי חז"לפו ,מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", גם למחשבת תתורה. ומצד הקשר העצמותי שבין היהודי לקדוש-ברוךהוא, הנעלה מן התורה, גם מסירות הנפש של היהודי לקיים את רצון ה' נעלית מכל הגבלה וחישוב.

ואופן כזה של מסירות נפש היה אצל בעל הגאולה והשמחה*י.

ה. מסירות הנפש של הרב היתה באופן של ,חוקת"

הפצת התורה והיהדות על ידי בעל הגאולה והשמחה השתרעה על פני תחומי פעילות רבים מאד: שליחת רבנים ושוחטים למקומות שהם היו דרושים שם, הקמת מקואות טהרה, יסוד ישיבות לבחורים מבוגרים, הפעלת ,חדרים" לתינוקות של בית רבן, וכו'.

אך גזירת הממשלה העיקרית, אשר היוותה את הסיבה העיקרית לאסור את הרבי, לא היתה כל כך פעילותו להפצת התורה וחיזוק היהדות בין היהודים המבוגרים, אלא דוקא עקב התמסרותו