283

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

על כל האומות"?.

או כפי שנאמר בספרי הנביאים: אצל דוד (א) ,ויך" (ב) ,את מואב". ולגבי משיח (א) ,,ומשלו" (ב) ,,מים עד ים".

ד) ,ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" - נאמר בפסוקים ,והיה אדם ירשה - זה דוד, שנאמר, ותהי אדום לדוד לעבדים וגו'. והיה ירשה שעיר אויביו - זה המלך המשיח, שנאמר, ועלו מושיעים בהר ציון וגו'"'?.

בלק גנ

וגם כאן מובנת מעלתו של המשיח: לגבי דוד אומרים ,והיה אדום ירשה", וזה מתבטא ב,ותהי אדום לדוד לעבדים", ואילו לגבי משיח - ,והיה ירשה שעיר אויביו", לא רק אנשי העיר, כפי שנאמר בתורה ,ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו", וסיום הפסוק הוא ,,והיתה*** לה' המלוכה".

טז. ההבדל בין ,*לחם מלחמות ה'" לבין ,ויתקן את העולם" החידוש שבפרט הרביעי על-פני הפרט השלישי ,ילחם מלחמות ה'" והנצחון על האומות - ,ומשלו מים עד ים", מובן מן הביטויים עצמם ,,ומשלו ירשה", = ,וילחם ויתקן את העולם", בדומה ליתרון של ירושה עלפני כיבוש, וכפי שמוצאים את שני הענינים הללו לגבי ארץ ישראל שנלקחה. עלדידי כיבוש וגם ניתנה בירושה*'. מלחמה ונצחון - כיבוש במלחמה - נעשים באופן של ,קרקר" ,ומשלו" - שליטה, להיפך ממציאותו ורצונו של הנכבש:

ואילו בירושה ,והיה ירשה שעיר",

אוה"ע ושליטת ישראל עליהם. וע"ד מרז"ל בנוגע

לעובדי' (סנה' לט, ב (ד,ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (שהביא הרמב"ם בסוף ההלכה כאן) הוא סיום נבואת עובדי"). ושם גם בענין דוד - ,ויך את מואב", שהביא הרמב"ם כאן).

*74) ראה לעיל הערה *12.

5 להעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 114.

הערות

  1. 1. שהרי הביא ,ומשלו מים גו'". ובראב"ע: הורס. וראה שם ד"ה בני שת. ועד"ז ברלב"ג ורד"ק. וראה תיב"ע ות"י. לקו"ש שם. ואכ"מ.
  2. 3. ראה במקומות שבהערה הקודמת.
  3. 4. וי"ל דשייך גם ל,ובנה מקדש במקומו" שהרי ,,נחלה זו ירושלים" (מגילה י, א. וראה זבחים קיב, ב. קיט, א) שענינה ירושה וקביעות שאין אחרי' היתר (הפסק). וראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ג. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 499 ואילך.
  4. 4. ומה שלא נרמז בפסוק בפ"ע - כי זה נכלל (ביחד עם ,,וקבץ נדחי ישראל") בממשלתו על ישראל - ,וקם שבט מישראל".
  5. 5. ואולי י"ל (ע"ד הרמז עכ"פ) שלכן כתב הרמב"ם בפרשת בלעם, להסביר ולהדגיש מה שעיקר נבואתו הי' ע"ד מפלת האומות ושליטת דוד ומלך המשיח עליהם, שהוא ע"ד מיני' ובי' אבא ניזיל בי' נרגא, שהנביא של אוה"ע (שהוא בדוגמת משה* - ספרי ברכה לד, יוד. ועוד) מנבא על מפלתם של
  6. 6. *) בדרגת נבואת בלעם - ראה מו"נ ח"ב פמ"ה. שהי" במדריגת רוה"ק (ולא נבואה) כדוד ושלמה. וראה פי" קרשקש ואברבנאל שם. ובצפע"נ עה"ת פרשתנו (כב, לה) דאח"כ עלה בגדר נביא כו" ואח"כ רצה שיהי" כמשה רבינו. ומשמע קצת שם, שזה שייך לנבואה זו האחרונה. עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.