281

= לקוטי

כך מובן לגבי המשיח, שלמרות שהוא יהיה נביא. גדול, יותר מכל הנביאים - קרוב למשה רבינו - הרי מהותו היא היותו ,,המלך המשיח", ומכך מובן, שהמבחן והסימן לאמיתותו הוא בתורה וקיומה - ,ואם* יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות .. כפי תורה שבכתב ושבעלפה" ואם הוא מביא לידי שלימות בקיום המצוות עלדידי ישראל - ,יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'...", ומלחמה זו אף היא פרט בשלימות קיום התורה, על ידי הסרת ה,נוגש ומבטל" עלדידי אומות העולם.

אך עלזידי כל זאת יודעים רק ש,הרי זה בחזקת שהוא משיח", רק כאשר הוא מביא לשלימות בקיום התורה והמצוות בפועל, ,אם עשה והצליח ונצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל", רק אז ,הרי זה משיח בודאי". כי אז ,חוזרין כל המשפטים... ככל מצותה האמורה בתורה" - השלמות בהלכות ובקיום המצוות בפועל*.

5 ועפ"ז מובן ומודגש ביותר ההמשך לההלכה שלפנ"ז, שלכן מתחיל הרמב"ם ,,ואם" - בוא"ו. וראה קרית ספר שם ,אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים אלא כשיעמוד מלך כו'".

6) עפ"ז מובן בפשטות מה שלא הביא הרמב"ם (גם) בתחילת הפרק שמשיח ילחום מלחמות ה' - כי שם מבאר הגדר והמכוון שלו (להחזיר מלכות דוד ליושנה כו') - לאחר שכבר הביא לשלימות התורה, כשהוא ,משיח בודאי", משא"כ קודם הנצחון במלחמות ה'.

עפ"ז אולי יש להוסיף (בפנימיות הענינים

בלק גנ

יד. ארבעת הפרטים שבהוכחה ,ושם נבא..."

ויש להוסיף ולומר, שההוכחות שמביא הרמב"ם לפני כן אינן רק לגבי הנאמר בתחילת הפרט באופן כללי, ש,המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה .. ככל מצותה האמורה בתורה", כי אם גם לגבי הפרטים שבהלכה ד'%.

ולכן מביא הרמב"ם גם בהוכחה מפרשת בלעם, אשר ,נבא בשני המשיחים .. דוד ומשיח", את ארבעת הפרטים בהתגלות משיח, כנאמר במפורש - ,ושם נבא" = שזהו ההמשך של ,,להחזיר מלכות דוד ליושנה".