273
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בפשטות, להוכיח שהמלך המשיח בודאי יבוא, אלא שביאתו מוזכרת בתורה. ומכך מוכח, שמי ש,אינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו" הרי ,,לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו" -
ואם כך, מדוע חשוב לציין כאן ש,נבא בשני המשיחים", גם ,במשיח הראשון שהוא דוד", ובמיוחד מדוע חשוב לפרט את כל הביטויים הכפולים בפסוקים, אשר בראשון מביניהם הכוונה היא למשיח הראשון ובשני - למשיח אחרון?
ד. השאלה על ההוכחה מערי מקלט
בהמשך לכך, אך בהלכה נפרדת, אומר הרמב"ם: ,אף בערי מקלט הוא אומר? אם ירחיב ה' אלקיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקדושברוך-הוא לתוהו".
ידוע, שגם החלוקה בין ההלכות ברמב"ם היא מדוייקת. ויש. להבין: מדוע מביא הרמב"ם הוכחה זו בהלכה בפני עצמה ולא בהלכה הקודמת ביחד עִם שתי ההוכחות האחרות מן התורה? ואם ראוי שכל הוכחה תיכתב בהלכה נפרדת, הוא צריך היה להביא גם את ההוכחה מפרשת בלעם בהלכה נפרדת *21.
1) שופטים יט, ח"ט. *21) וראה לקו"ש שנסמן לקמן הערה 67. לקו"ש חל"ד ע' 114 ואילך.
וכן: מדוע מדייק הרמב"ם בציון מקור הפסוק, ובמיוחד במילים ,אף בערי מקלט הוא אומר" ולא ,(אף) בפרשת שופטים"?, בדומה לדבריו לפני כן ,,בפרשת בלעם"?
ה. מהי כוונת הביטוי ,בשני המשיחים"ז
כן יש להבין את הביטוי? ,בשני
לכאורה י"ל שהוסיף ,ושם נבא"*, בהתאם למש"כ לפנ"ז ,בופר .. בתורה ובמשה רבינו", ע"ז
הערות
- 1. בלק גנ שיחות 4
- 2. שהרי בנוגע לערי מקלט ישנה עוד פרשה לפנ"ז (מסעי לה, ט ואילך. וראה גם פ' ואתחנן ד, מא ואילך), שמהלשון ,,בערי מקלט נאמר" אינו ברור מקומו בתורה (גם אם הי' נאמר ,,בפרשת ערי מקלט").
- 3. עוד יש לדייק בלשון הרמב"ם: א) ,,בפרשת בלעם", והרי אין דרכו לציין המקור, וכמו שלא כתב בהפסוק שהקדים ושב ה"א, ,שהרי נאמר בפרשת אתם נצבים", ב) הלשון ,ושם נבא" למאי נפק"מ (ודוחק גדול לומר, כיון שמקדים ,,פרשת בלעם" צריך לבאר ד,שם נבא").
- 4. *) לכאורה י"ל באו"א (ועפ"ז מובן הצורך להוסיף ראי זו ,,אף בפרשת בלעם" על מש"כ לפנ"ז ,שהרי התורה העידה עליו" - דפ' נצבים), שבזה מוכיח שמוכרח להתקיים, כי ההבטחה של תורה יתכן שלא תתקיים שמא יגרום החטא (ברכות ד, א) משא"כ בנבואה שהנבואה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר (רמב"ם הל' יסוה"ח פ"י ה"ד) - ראה גו"א וישלח לב, ח (ובגבורת ה' פ"ז).
- 5. אבל נוסף ע"ז שכבר נת"ל (בפנים ס"ג) שהרמב"ם כאן לא בא להוכיח אמיתת הענין שבוודאי יהי, כ"א איך שהוא כופר בתורה ובמשה רבינו, וא"כ אין נוגע העניץ דנבואה - הרי החילוק ביץן ההבטחה דאפשר שתתבטל שמא יגרום החטא לנבואה לטובה כו', מפרש הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ שריינו החילוק במה שבין ה' לנביא עצמו (שבזה אפ"ל שיגרום החטא) לזה שיאמר ה' להבטיח לבנ"א טובה בסתם, שבזה א"א שלא תתקיים ההבטחה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.