267

0 לקוטי ,יאמר ליעקב אינו לשון עתיד אלא לשון הווה... כי בכל עת שצריך להאמר. ליעקב ולישראל מה פעל הקדוש-ברוך-הוא... = אינן מנחשים וקוסמים אלא נמסר להם על-פי נביאיהם..." -

ולפי זה מדובר כאן על ההווה, ולא על העתיד.

אך לפי הפירוש השני קשה, מדוע אין המילים ,כעת יאמר ליעקב ולישראל... " מוסיפות דבר על ,,ראויים הם לברכה" ועל כך שבלעם אינו יכול לבצע את ,ארה לי". זהו רק סיום והמשך לתחילת הפסוק ,כי לא נחש ביעקב", שמה שהם צריכים לדעת, הם יודעים על ידי נביאיהם.

על פי זה מובן מדוע קובע רש"י את הפירוש הראשון כפירוש העיקרי בפשוטו של מקרא: כיון שמדובר כאן על דברי בלעם, שבהם בירך את ישראל ודיבר אודות מעלתם, מובן, שהפירוש המדגיש יותר את מעלת ישראל, הוא הפירוש הקרוב לפשט הפסוקים.

ט. גם לפי הפירוש השני מדגיש בלעס את השלילה שבקללת

ישראל

אך סביר לומר, שגם לפי הפירוש השני מוסיפים דברי בלעם בהמשך על ההסבר הראשון מדוע אין הוא יכול לקיים ,,ארה לי":

בלעם ידע, שהקדוש-ברוך-הוא אינו

בלק א

רוצה זאת, אך הוא חשב שיוכל לכוון לשעה ,שהקדוש-ברוך-הוא כועס"5, ואז יוכל לקללם.

לכן מוסיף רש"י בפירוש השני ,,ומה גזרותיו במרום" - ,,נמסר להם על-פי נביאיהם מה היא גזרת המקום" -

שגם לפי הפירוש השני מוסיפות המילים ,כעת יאמר ליעקב ולישראל..." עניין, = לגבי שלילת הקללה על ידי בלעם: כיון שאפילו ה,,שעה" ש,כועס בה" ידועה לישראל על ידי נביאיהם ועל ידי אורים ותומים, והם מסירים את הגזירה על ידי תשובה וכו'*.

שני הפירושים - מעלה גדולה בעתיד או מעלה קטנה בהווה

לפי האמור לעיל יש לומר, שההבדל בין שני הפירושים תלוי בשקלאדוטריא